רש"י/יומא/עה/ב

רש"י יומא עה ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לחם ששאלו כהוגן. שאי אפשר להיות בלא לחם:

ניתן להם כהוגן. בבוקר שיש שהות להכינו:

שלא כהוגן. ירד להם עם חשיכה שעה שאינה ראויה לתקן אותה עד שעת הסעודה:

כעין יממא. באור האבוקה:

וקבע להם זמן סעודה. בבקר ובערב:

שירד להם דבר שטעון שחיטה. ומלמד שהשליו דבר שטעון שחיטה היה:

וזבחת כאשר צויתיך. ולא מצינו בתורה ציווי הזביחה היאך מכאן אתה למד שנמסרו לו הלכות שחיטה על פה:

משטיחין. השליו היה עשוי לפניהן על הארץ משטיחין ליטריד"ש בלעז:

לחם יפה לבחורים ושמן לזקנים ודבש לתינוקות כתיב שמן כטעם לשד השמן ואין זה לשון שומן אלא לשון שמן לפיכך טעמו נקוד למעלה ומ"ם שלו נקוד פתח קטן ולפי שהוא סוף פסוק נהפך השי"ן לינקד בקמץ גדול:

כסילוים. קוצים בלשון ארמי:

ומותבינן לה בתנורא. כך מנהגם לצלות שפודיהם בתנור:

ותפח. מרוב שומנו הוא נתפח ונעשה עב:

אתליסר ריפי. זו על זו ריפי ככרות:

ותחתונה אינה נאכלת. מרוב השומן הנבלע בה וכל שכן העליונות:

משתכח ליה. היו נמצאות לו בין חביותיו שהיו ממציאין לו מן השמים:

רב חסדא. חמוה דרבא הוה ורבו הוה:

ובדיל רבה. בזכות הרב היה אוכל התלמיד:

כתיב ותעל שכבת הטל. והנה על פני המדבר כשהיה הטל עולה מן הארץ לקראת החמה כדרכו היה נראה על פני המדבר דק מחספש למדנו שהיה הטל מכסה את המן עד שעה שהטל עולה לקראת החמה וכתיב ירד המן עליו אלמא טל מלמטה:

קופסא. אשקרו"ן בלעז:

נימח על פיסת היד. מחוספס נוטריקון:

נבלע באיברים. אינו יוצא מן המעיים:

לאחר שסרחו. שנתלוננו על כך שאמרו בלחם הקלוקל (במדבר כא):

לא לפניהם ולא לצידיהם. שאין יודעים לאיזה צד עננים הולכים:

אלא לאחוריהם. דיודעים הם שלא יחזרו לאחוריהן ואותן שלפנים צריכין לצאת לסוף המחנה מאחור:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---