רש"י/יבמות/פ/ב
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות תוספות רי"ד רמב"ן רשב"א מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א מהדורא בתרא קרן אורה רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מפני הסכנה. סכנת שניהם הבן והאם שלא ירבה חלב הדדין ותיאנס ותמות:
טעמא דלא גמרו כו'. בניחותא וסיומא דמילתא היא:
בר שבעה הוא. ולשבעה נגמרה צורתו אלא שנשתהא וחזר. ואשמעינן רבי אבהו דאפי' לרבי לא מחזקינן ליה בבר קיימא עד שיהא בן כ':
ואישתהי עד תריסר ירחי שתא. שלא חזר וילדה אשתו לסוף שנתה:
ואכשריה. רבא דקסבר משתהא הולד אחר גמר צורתו וזה נשתהא ג' חדשים ולא אמרי' לאחר שהלך בעלה נתעברה מאחר:
כל ששהא שלשים יום באדם. שחיה שלשים יום:
אינו נפל. ואפילו לא כלו לו חדשי עיבור דאמרינן לשבעה נגמרה צורתו ואישתהי עד שמיני. להכי נקט באדם דאילו בבהמה קתני התם שמנה ימים שהה אין נפל:
לקוי. רך:
מחליק. חלק כבשר אשה. דרך בשר איש להיות שעיר אשפר"א בלע"ז:
רתיחות. אשקומ"א:
כיפה. קילוח ארוך למרחוק:
דוחה. שאינו קשור אלא צלול כמים:
מחמיצין. מסריחין כששוהים בכלי:
הבל. חמימות כעין עשן:
ומתקשה בשעת תשמיש. תשמיש קשה לה:
שיפולי מעים. כמין כף למעלה מאותו מקום כדאמר בפ' יוצא דופן (נדה דף מז:):
איתיב ליה ברת. אלמא כיון דליתנהו כולהו סימני סריס דבצר ליה האי לא מחזקינן ליה כסריס:
סיכי דיקנא. יתדות הזקן. כלומר בכמה מקומות הוה לו שער בזקנו:
בידי אדם. כלומר סריס אדם בעי חליצה סריס חמה לא:
טעמא דבעלה הוא. דהויא זונה דנבעלה לאחי בעלה שלא במקום מצוה והיא היתה עליו בכרת:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |