רש"י/יבמות/סה/ב

רש"י יבמות סה ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הוא אמר אפלת בגו עשר. כשאנו באין לכופו להוציא הוא אומר הפילה בתוך עשר ועדיין אין זמן להוציא דתנן מונה משעה שהפילה:

והיא אמרה לא אפלית. אלא עקרה אני:

הוחזקה לנפלים. ויוציא ויתן כתובה שמא לא זכה ליבנות ממנה:

אפילה תרי. ולא אוציא:

היא מהימנא. וכופין אותו ולא שהיא תובעת גירושין אלא שעלינו לכופו לקיים פריה ורביה:

מתני' אבל לא האשה. וטעמא מפרש בגמרא:

גמ' לומר דבר הנשמע. דכתיב (ויקרא יט) הוכח תוכיח להוכיח מי שמקבל הימנו:

אביך צוה. יעקב לא צוה אלא הם שינו מפני דרכי שלום:

איך אלך. וכתיב ויאמר ה' עגלת בקר תקח בידך ואמרת לזבוח וגו' הקב"ה צוה לשנות:

ואדוני זקן. שרה אמרה לשון בזוי וכשגלה הקב"ה הדבר לאברהם כתיב למה זה צחקה שרה וגו' ואני זקנתי ושינה הדבר מפני השלום:

משמיה דרבי יוחנן. הלכה כר' יוחנן בן ברוקה:

ואהדרינהו לאפייהו. דלא אמרה רבי יוחנן מעולם וחלקו לו כבוד ולא רצו להכחישו:

רבי אבהו קרוב למלכות הוה כדאמר בסנהדרין (דף יד.) ובכתובות (דף יז.) דמשרן אמהתא דבי קיסר רבא דעמיה מדברנא דאומתיה:

עובדא הוה. והיא תובעתו לגרשה לפי שלא היו לה בנים:

דאתאי לקמיה דרבי אמי. ותובעתו לגרשה:

לא מפקדת. ואם רוצה את לצאת אין לך כתובה:

מסיבו דילה. בזקנתה מה תהא עליה:

חוטרא לידה. עץ שתשען עליו לעת זקנתה ואם תמות יקברנה:

איכו ילדת לי חדא כרסא. ומי יתן שלא שתית ותלדי לי עוד כרס אחד שני בנים:

אחי. תאומים:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף