רש"י/חולין/צה/א

רש"י חולין צה א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אי הוות פייסת מינאי. אם היית שלם עמי. שונאים היו זה לזה:

דעבדי אתמול. ששחטתי אתמול:

שעשה שלא כהוגן. שמכר טרפה לעובד כוכבים למוכרה במקולין והטעה את חבירו ולקח מן העובד כוכבים:

אנו נאסור. בתמיה מליקח בשר היום מן העובד כוכבים במקולין הואיל ורוב טבחי ישראל:

מקולין. מיישל"ת:

מקולין וטבחי ישראל. כלומר מקולין העומדין בעיר וטבחי ישראל מתעסקין בהם:

בשר הנמצא ביד עובד כוכבים. שם שלוקחו מן הטבחים להשתכר בו דהוא ודאי לא שחטה:

מותר. דבתר רוב טבחים אזלינן ולטרפה ליכא למיחש דאם איתא דאיכא טרפה לא הוה מזבין ליה כדי למוכרה במקולין:

דאיכוון לצעוריה לחבריה. ושקר דבר:

אנו נאסור. היום את המקולין שבעיר וליקח בשר מן העובד כוכבים אף היום מותרים הואיל ולא הכריזו:

ומקשינן טעמא דלצעוריה הא. אמת דבריו נאסרין והתניא כו' וכיון דבחזקת היתר הן משום חד עובד כוכבים מי מתסרי כולהו:

דאיתחזק איסורא. דטרפה וזה לא נזהר בה שהרי מכרה לעובד כוכבים ויש לחוש שמכר הימנה לעובדי כוכבים הרבה:

שנתעלם מן העין. שהיה שעה אחת שלא ראהו ואפילו היה מונח על שלחנו:

נמצא ביד עובד כוכבים שאני. שהיתה בחזקת המשתמר והוא לא שחטה וטרפה לא מכרו לו למוכרה כאן אבל בשר המונח שמא עורבים חלפוהו:

ספקו אסור. דנפקא לן מקראי בפרק בתרא דיומא (דף פד:) ובפ"ק דכתובות (דף טו.) כל קבוע כמחצה על מחצה דמי וזה מן הקבוע לקח אבל נמצא דנייד הלך אחר הרוב דהשתא לאו קבוע הוא:

מצא בה בשר. משנה היא בטהרות עיר שישראל ועובדי כוכבים דרין בה:

הלך אחר רוב טבחים. אם רובן ישראל כשר:

ואם מבושל. אע"פ שהטבחים רובן ישראל אחר רוב אוכלי בשר שבעיר אזלינן דמבושל לאו מטבחים נפל ואפילו רוב טבחים ישראל אסור דשמא עובד כוכבים בשלו:

אי עובד כוכבים נקיט ליה. אסור דבסתמא הוא בשלו אלא ודאי בנמצא מוטל לארץ קאמר וקאמר ברוב טבחי ישראל מותר:

בעומד ורואהו. משעה שנפל מיד האדם לשם ובעודו ביד הבעלים לא נאסר ואפי' היה עובד כוכבים דהא נמצא ביד עובד כוכבים מותר:

נמצא בגבולין. משנה היא במסכת שקלים בשר הנמצא בעזרה אברים עולות שכן דרך לנתחה לנתחים נמצא בגבולין אברים נבלות שכן דרך לחתכה לאברים ולהשליכה לאשפה:

חתיכות מותרות. וברוב טבחי ישראל קאמר וכיון דנחתכות לחתיכות ודאי לאכילה קיימי:

מותרות משום נבלה. דלא מטמאי ואי אכיל לה לא לקי דספק הוא ומיהו באכילה אסורה ואילו אברים נינהו מחזקינן להו בודאי נבלה ולקי:

והא דרב. דנתעלם מן העין:

אמברא דאישתטית. על מקום מעבר של אותו נהר:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >

מעבר לתחילת הדף