רמב"ן/חולין/צה/א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רמב"ן חולין צה א

נמצא ביד נכרי שאני. אבל בנמצא בקרקע מושלכת גורו בה לחוש לחוכא דעלמא דאמרי' שמא עורבים הביאוהו או חולדה וברדלס גררוה והחליפוה אם נמצאת תלויה בדרך שאין העופות והשרצים עושים כן מותרת כך כתב הראב"ד ז"ל וההיא חיות' דתליא בסילתא תליא במקום שהשרצים נושאים ונותנים שם ולפיכך חששו לה.
והא דאמרינן לקמן האידנא דהתירא שכיח לא אתיא כרב דלדידיה לעולם אסור ולפיכך השמיטה רבינו הגדול ז"ל וי"ל דשאני התם דאפי' ניזיל בתר רובא דעלמא נמי שרי שככל מקום של ישראל מצויין יותר באותו היום ואין זה מחוור.
והסכימו מן הגאונים ז"ל שהלכה כרב שהרי כולה סוגי' כרב ריהטא ובפ' אלו מציאות נמי מקשי' מינה אלמא הלכתא היא והא דאמרי' ורב היכי אכיל בשרא ולא אקשי' היכי אכלינן בשרא לאו דוקא ויש לנו כיוצא בהן בפ' א"ט ולרב פפא קשיא מתני' ולדידן נמי קשיא דע"כ כרב פפא ס"ל ובפ' במה אשה יוצאה ולרב מאי שנא הני והו"ל לנוימר ולמתני' מ"ש הני.
ירוש' במס' שקלים ובנמצא הלך אחר הרוב. א"ר יוחנן בשר הנמצא ביד נכרי כנמצא בפלטיא והן שראו אותן יוצא במקולין של ישראל רב נחת לתמן חמיתון מקילין וחמר עליהן ואין זו דרך תלמודנו שבירוש' פשוט להם היתר הנמצא בקרקע יותר מן הנמצא ביד נכרי אע"פ שכל השוחטים וכל המוכרין ישראל ואיני יכול להולמה.

והא דאמרי' ט' חניות ובנמצא הלך אחר הרוב. ואוקי' בנמצא ביד נכרי ופירושו שלא לקח הנכרי בפנינו אבל נמצא בידו עכשיו אבל לקח בפנינו אסור כיון שלקח מן הקבוע כדאמרינן בפסחים ט' צבורין של מצה וא' של חמץ ואתא עכבר ושקל ולא ידעינן מהי שקל היינו ט' חנויות ספקו אסור.
ואיכא דמקשה מהא דתנן בזבחים פ' התערובות שור הנסקל שנתערב ברבוא שוורים ימותו כולם ופריך ונכבשינהו וניידינהו ונימא כל דפריש מרובא פריש ומשני גזרה שמא יקח מן הקבוע והכא נמי ניגזור בנמצא ביד נכרי או בנמצא בקרקע משום שמא יקח מן הקבוע ומתרץ התם איסור והתר מעורבין זה בזה אבל כאן שהיתר ואיסור אינן מעורבין אין חוששין שמא יקח מן האיסור לדעת ואינו נראה.
אלא הטעם דאי שרית ליה למיכבשנהו דניניידין אתי ליקח מן הקבוע אבל ניידי מנפשייהו ופריש חד כל דפריש מרובא פריש וכן מצאתי בשאלתות לרב אחא משבחא גאון ז"ל בפ' ויקרא ואלו איתעריב ספק דרוסה אפי' אחת ברבוא כולן אסורות ודאי איבדר מנהון לחדא דוכת' אמרינן אסור' בחד רובא והנך מיעוטא שריין ודאי מישקל חוטרא ובדרינון לא דילמא אתי למשקל מקביע ומיכל כדתנן כל הזבחים שנתערבו וכו' וקשיא לן ליכבשינהו וניידנהו וכל דפריש מרובא פריש ואמר רבא גזרה דילמא יקח מן הקבוע ע"כ.
והוי יודע דהאי קבוע לאו משום דין הקביעות הוא שנאסר מפני שדינו כמחצה על מחצה בכל מקום שהרי מעורבין הן ובמקום שהיתר ואיסור מעורבין זה בזה ואינו יודע איזה היתר ואיזה איסור אין אומרים קבוע כמחצה על מחצה אלא הכל מותר והאיסור בטל ברוב ובתרומה בק"א ובערלה וכלאי הכרם בר"א במינו ובשאינו מינו בס' כדאמרינן לק' אלא עיקר האיסור מטעם דב"ח לא בביילי דחשיבי כדמפרש התם בגמ' א"נ משום דדבר שבמנין הוא וכיון שלא ביטלתו כל דפריש מקבוע פריש ולא אמרינן מרובא פריש אלא מקבוע כמחצה על מחצה שריבה אותו הכתוב מוארב לו וקם עליו.

והא דרב לאו בפי' איתמר אלא מכללא איתמר. קשיא לן והא בפי' אמר רב מותרין משום נבלה אלמא אבל באכילה אסורין וי"ל דילמא רב מוקי לה למתני' בשאין רוב טבחים ישראל ואיברים ודאי נבלות ולוי מוקי לה ברוב טבחי ישראל ואיברים ספק נבלות וחתיכות מותרות לגמרי.
ותו קשיא והאמר רב לההוא טבח' אי לאו חזאי ספיתו איסור' לבני פרת אלמא בשר שנתעלם מן העין אסור א"ל התם נמי משום יקרא דידיה אתו כ"ע ואתו נכרים טובא ורוב העיר נכרים הוו.
ואין זה מחוור שאם יש לדחותה דלא אמרה רב אלמא מקשי' מינה בפ' ואלו מציאות וסמכי בה כמה רבנן סמכי בגמ' אלא משמע דמעיקרא מעשה חזא מאן דהוי ואמר משמיה דרב אסור ואמרי' לה דילמא התם משום דפרותא דנכרים הוה עד דשמעו לרב דאמר בפי' מותרין משום נבלה ומאי דוחקיה לאוקומי מתניתין מותרין משום נבלה ולא אמר מותרין ממש ובמקולין וטבחי ישראל ש"מ משום דסבר דבבשר שנתעלם מן העין אסור ועוד מדפליג עליה לוי ואמר מותרין באכילה ש"מ במקולין וטבחי ישראל וממעשה דבי רב תנן נמי ש"מ ולפיכך אמרו בגמ' ורב היכי אכיל בשרא וסמכי עלה רבנן טובא ובפרק כל הבשר איתמר בהדיא והא דרב לאו בפי' איתמר אלא מכללא איתמר ולא היא והדר שמעי' ליה לרב דאמר הכי בפי' חס ליה לזרעיה דאבא בר אבא דליספיה ליה מידי דלא סבירא לי וכן ההיא דשמואל דאסור לגנוב דעת הבריות הלכה פסוקה היא ומכללא איתמר כדאמר לעיל וזה כדרך הגאונים ז"ל שפסקו הלכה כן.

< עמוד קודם · עמוד הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.