רש"י/חגיגה/טו/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רש"ש |
כי שכיב. אחר:
אמרי. ברקיע לא מידין נידייניה כו':
חדא הוה ביננא. תלמיד אחד הי' בינינו ונכשל ויצא לתרבות רעה ואין כח בין כולנו להביאו לעולם הבא:
אי נקטי ליה ביד מאן מרמי ליה. אם אוחז אני בידו להביאו לעולם הבא מי יקחנו מידי מרמי לשון נוטל מידי ויש לו דוגמא בפסחים (דף י:) ארמויי ארמייה מיניה גבי ככר בפי עכבר:
מאן. כמו מנאי לשון קצר הוא:
שומר הפתח. של גיהנם לא עמד לפניך רבינו בבואך להוציא אחר משם:
לדעתם לא נאמר. אלמא ברשיעי עסיקינן וקאמר הט אזנך:
הטי אזנך. לשמוע ואת מעשיהם שכחי ואל תלמדי אותן:
גדול. היודע ליזהר [שלא ילמוד] מעשיו יכול ללמוד תורה מפיו:
תחלא. פרי החיצון הנאכל בתמרה:
שיחלא. גרעינה הנזרקת:
[השתא קאמר]. עכשיו שמע לקולך ואמר שמועה מפיו:
קלני מראשי. רבי מאיר אמרה במסכת סנהדרין (דף מו.) במדרש כי קללת אלהים תלוי (דברים כא) קל לית איני קל ולישנא מעליא כינה הדבר כלפי מעלה קלני מזרועי כבד אני מזרועי שיצרתי זה שמת בעונו:
ותלי בעיברא דדשא. נשען על הבריח:
ברבנן. בתלמידים היוצאין לתרבות רעה:
שוקלין. לדרוש קל מחמור וחמור מקל לפי המשקולת של ק"ו:
במגדל הפורח באויר. י"מ שדורשין גובהו של למ"ד ודורשין בו כל זאת וי"א מגדל דור הפלגה ולי נראה מגדל הפתוח לאויר גרסינן והן מהלכות אהלות מגדל של עץ שקורין משטיי"ר ועומד בפתח ופתחו פתוח לבקעה או לחצר שהוא אויר במסכת אהלות (פ"ד מ"א) ישנה משנה מגדל העומד באויר:
ד' הדיוטות. בלעם ודואג ואחיתופל וגחזי בפ' חלק:
טינא היתה בלבם. רשעים היו מימיהם:
אחר מאי. מפני מה בא לידי כך ולא הגינה תורתו עליו:
זמר יווני לא פסק מביתו. והיה לו להניח בשביל חורבן הבית דכתיב בשיר לא ישתו יין (ישעיה כד):
נושרין מחיקו. קודם שהפקיר עצמו לתרבות רעה אלמא טינא הוות בלבו:
כל עמר דנחית ליורה סליק. כל צמר שניתן ליורה של סממנין לצבוע עולה לו צבעו או אינו עולה כלומר כל הלומדים לפני חכמים עולה להן תורתן להגין עליהן מן החטא:
כל דנקי אגב אימיה. שלא נתלכלך בגיזה עולה לו צבעו כלומר כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו עולה לו כן נראה בעיני ורבותי מפרשין כל עמר דנחית ליורה סליק כל שירד לידון בגיהנם עולה אגב אמו צמר בן יומו שלא נרמס בטיט עולה לו הצבע כלומר שיש זכיות בידו עולה: