רש"י/זבחים/סט/א

רש"י זבחים סט א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לאיתויי שחיטת קדשים בפנים. דלא מטמיא דבמתני' לא תנן לה:

כללא דסיפא לאיתויי מליקת חולין בחוץ. דמטמיא דלא תנן לה במתני':

הנותר והטמא. ולא אמרינן נפקי להו מהיתר אכילת קדשים וחל עלייהו איסור נבילה למפרע:

דישנה בבמה. בזר:

לדברי האומר. בפ' אחרון (לקמן זבחים דף קיג.) ר' יהודה אומר אין מנחה בבמה:

זבחים. ויזבחו זבחים שלמים בסיני (שמות כ״ד:ה׳):

אין קידוש כלי שרת במנחה בבמה. הילכך לא ילפינן זר במקדש לענין קמיצה מזר בבמה דלא דמי הך קמיצה להך קמיצה דבמקדש הואיל וקידשה בכלי שרת איפסלא בזר:

ה"ג בתורת כהנים להך מתני' יכול תהא מליקה שהיא לפנים מטמאה כו':

יכול תהא שחיטה שהיא לפנים. ובת"כ גרסי' לה הכי יכול השוחט חולין בפנים וקדשים בין מבפנים בין מבחוץ כו':

הא נמי נבילה היא. מאן לימא לך דלאו נבילה היא נהי דהותרה מליקת חטאת העוף לכהנים מגזירת הכתוב מלכל חטאתם כדאמרן בפרק [בית שמאי] (לעיל זבחים דף מד:) עולה שלא הותרה להם תטמא בבית הבליעה:

אלא תלמוד לומר טריפה. ונפש אשר תאכל נבילה וטריפה (ויקרא י״ז:ט״ו) ובנבלת עוף טהור מיתוקמא קרא בת"כ והאי טריפה קרא יתירא הוא לדרשא כדלקמן שאי אפשר לשומעו כמשמעו שיהא טריפה מטמא בבית הבליעה מחיים אם טריפה חיה ואם אינה חיה הרי בכלל נבילה והא מתני' לקמיה מיתוקם כר"מ דאית ליה שחיטת עוף טהור מטהרת טריפתו מטומאתו ולא דריש ליה להאי קרא להביא טריפה ששחטה שתטמא הילכך דריש ליה למעוטי מליקה שהיא בפנים ושחיטה שהיא לפנים ומשמע ליה קרא הכי נבילה שהיא כטריפה היא דמטמאה:

מה טריפה. אין טריפות המאורע בה מתיר שום איסור שהיה בה מתחילה:

אף נבילה. שאין נבילות המאורעת בה מתיר את האיסור יצא נבילות הבא לה ע"י מליקת פנים בהכשר הואיל ומתיר את האיסור שבחייה לא היתה ראויה לקרב לגבוה והותרה במליקה זו:

יכול תהא שחיטה שהיא לפנים. ובת"כ גרסי' לה הכי יכול השוחט חולין בפנים וקדשים בין מבפנים בין מבחוץ כו':

ת"ל טריפה. כלומר נבילה שהיא כטריפה מטמאה:

הא נמי נבילה היא. מי יימר דלאו נבילה היא הואיל ושחיטה בפנים בעוף לא שייכא וכן בקדשים בין בפנים בין בחוץ כו':

ששוות בפנים כבחוץ. דכאן וכאן היא אסורה:

ה"ג יצא השוחט חולין בפנים וקדשים בין בפנים בין בחוץ הואיל ולא שוו בפנים כבחוץ אין מטמאין. ולקמן מפרש ואזיל:

בשלמא חולין שוותה שחיטתן בפנים כבחוץ. שהרי חולין שחוטין בחוץ אין מטמאין ואפי' שלא בהיכשרו כגון עוף טריפה ששחטה דהא מתניתין לקמן כר"מ דמטהר טריפת העוף שחוטה ומוקי טריפה דכתיב בקרא להך דרשא למעוטי פנים:

אידי ואידי. בין בפנים בין בחוץ נבילה זו שווה בהם שאין כאן תורת שחיטה:

אמר רבא. שחיטת פנים דחולין היא דנפקא לן מהך דרשא אבל קדשים לא צריך למילף מינה דממילא נפקא לן דלא מיטמאו עופות קדשים שחוטין בחוץ דאם הועילה שחיטת חוץ לחייבו עליו כרת משום שחוטי חוץ כדמרבינן ליה בפרק השוחט והמעלה (לקמן זבחים דף קז.) מאו אשר ישחט לרבות שחיטת עוף אלמא שחיטה היא שמה:

לא תועיל. בתמיה:

ה"ג. אשכחן חוץ פנים מנלן:

ומשני הואיל ולא שוות בפנים כבחוץ. דהא אוקימנא דבחוץ לא מטמא ואע"ג דבאכילה אסור בטומאה מיהא לא שוו:

אי הכי מלק קדשים. דקתני לעיל מיטמאין:

הא לא שוו בחוץ כבפנים. דהא בפנים הכשירו במליקה:

דנין דבר שלא בהכשירו. שחיטת קדשים בפנים:

מדבר שלא בהכשירו. שחיטת קדשים בחוץ וכן שחיטת חולין בפנים משחיטת חולין טריפה בחוץ:

ואין דנין דבר שלא בהכשירו. כגון מליקת קדשים בחוץ:

מדבר שבהכשירו. מליקת קדשים בפנים:

מתני' ר"מ אומר אינה מטמאה. בקל וחומר:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף