רש"י/בכורות/מד/ב

רש"י בכורות מד ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' דדין שוכבין. גדולים:

נכפה. נופל מחמת חולי:

אחת לימים. שאינו נופל אלא פעם אחת לימים שתבא לזמן קבוע:

רוח קצרה. רוח שד:

מאושבן. ביציו גדולים:

בעל גבר. גידו גדול:

גמ' ואין שותין מים. דדרך תלמיד חכם להיות צנוע באכילה ובשתיה אבל להטיל מים לא ליהוי צנוע שמא ימתין ויסתכן:

איצטריכא ליה. להטיל מים:

בשבתא דריגלא. שלשים יום קודם הרגל דשואלין ודורשין בהלכות הרגל כדאמרינן במגילה (דף ד.):

נגדו ליה גלימא. פרסו סדין בינו לבין העם:

אהדר עובדא. דרוש שאסור להמתין מלהטיל מים עד שיהא לו צניעות:

את דאפשר לך. לפרוש סדין לפי שחשוב אתה:

ואי ליצטרך אינש אחרינא דלא אפשר ליה וימתין עד שילכו העם ויסתכן ויהא עקור:

חמתך. חמותך:

באודנה. אפילו בתוך אזנה הייתי מטיל מים אם לא היה לי מקום אחר קודם שאמתין וכ"ש בפניה:

ותיפוק לי משום עלקא. דקתני לעיל שבקש להשתין ולא השתין ונמצא כריסו צבה ממאי דמשום המתנה הוה ליה דלמא עלקא שתה שקורין שנשוא"ה לפיכך צבה כריסו:

בשותת. שאינו יכול להטיל מים יפה לאחר כן אלא שותת טיפין טיפין דודאי מחמת עיכוב שתן הוה ליה:

בזמן שבבהמתך. שתשים עצמך כבהמה שלא תהא צנוע בהטלת מים:

שלא תהא תפלתך עקורה כו'. וכשתתפלל [על בנים] תהא נשמעת תפלתך:

כבהמה. שלא תמתין מלהטיל מים:

לא על (גב) כלי חרס. בתוך עביט של מימי רגלים לפי שמשליכין אותו בנהר בסמוך להם ונהרות בבל הולכין ומתעכבין בעין עיטם כדמפרש:

ולא על מקום קשה. שאינן בולעין וצפין על הקרקע עד שנשטפין למקום מדרון ונופלין לנהר:

ואמר רב הנך מדורי דבבל. מקומות מדרון שבבבל:

מהדרי לעין עיטם. שבו כ"ג טובל ביוה"כ כדאמרי' במסכת יומא בפרק ג' (דף לא.):

לא תיקום להדיא באפי ינוקא. כשהיא מטלת אל תעמוד ממש כנגד התינוקות דחוצפתא היא:

[אגיסא]. אם לצד אחר שאין משתנת בפני התינוק ל"ל בה:

עמוד. גדולים:

הדרוקן. חולי מעיים:

סילון. קטנים:

דם רבה שחין רבה. המרבה דם שאינו מקיז מרבה שחין:

שכבת זרע רבה. מי שיש לו אשה ואינו משמש מטתו מרבה צרעת:

נאלת רוח שטות ע"י שד זהו בן נפילים נוייטו"ן:

הקיין. היינו משובן:

הגרבתן. היינו מין בעל גבר:

בביצים. שביציו גדולים:

בגיד. שגידו גדול:

ועד כמה. יגדל הגיד שיהא פסול:

מתני' שנמרחו אשכיו. שנימוחו ביציו:

שהרוח באשכיו. שביציו נפוחים:

שמראיו חשוכים. שהוא שחור ככושי. ולא בביצים משתעי כלל:

גמ' קשיא ליה לר' ישמעאל. כלומר להכי פליג רבי ישמעאל את"ק משום דקשיא ליה א"כ דבשאין לו ביצים מישתעי קרא חסר אשך מיבעי ליה:

תני שנמרחו אשכיו. להכי תני ר"י שנמרחו אשכיו:

ממרוח אשך מיבעי ליה. דהא מ"ם דמרוח משמשת היא:

גורעין ומוסיפין. גורעין חי"ת ממרוח ואלף מאשך ומוסיפין ח' במקום אלף על אשך ואלף במקום חי"ת על מרוח והוי מרואו חשך:

היינו כושי. וכושי בהדיא קתני מתני (לקמן בכורות מה.) הכושי והגיחור:

מתני' המקיש בקרסוליים. שארכבותיו עוקמות לחוץ וקרסוליו לפנים ונוקשין זה לזה כשהוא מהלך. ובארכבותיו היינו איפכא שרגליו עקומות לחוץ ומרחיק זה מזה עד שארכבותיו מלמעלה העקומות כלפי פנים נוקשות זו לזו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף