רש"י/בכורות/מג/ב

רש"י בכורות מג ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מאי איכא. בין כהן הנפסל במום גמור לכהן הנפסל משום שאין שוה בזרעו של אהרן דהיינו כילון וליפתן וכל הנך:

משום מראית העין. כגון הנך דקחשיב במתני' משום מראית העין שמאוסין לראות כגון שנשרו ריסי עיניו ושנטלו שיניו:

עשה. מי שאינו שוה בזרעו של אהרן עובר בעשה אם עבד דהכי משמע השוה בזרע אהרן הוי כהן ויעבוד שאינו שוה לא יעבוד ולאו הבא מכלל עשה עשה:

לאכלא. לכסוי של חבית (מלמעלה) שחד מלמעלה ורחב מלמטה וחבירו בסנהדרין בפ' זה בורר לו אחד (דף כח:) כי אכלא לדנא:

לגדגלידא דליפתא. לראש הלפת שראשה רחב והולכת וכלה למטה:

באמצע הראש. שראשו בולט לאחוריו כלפניו:

למקבא. לקרדום שערפו עגול וקצר ברוחב:

שקוט מלפניו. שראשו משופע מלפניו באלכסון כעין כלי של נגר שקורין בשגו"ג:

מאחוריו. שגובה ראשו חסר מאחוריו:

שקיל פיסא. שנראה כמי שניטל ממנו חתיכה:

דחביא מיחבא. שראשו מוטל בין כתפיו ודומה כמי שראשו שמוט אשלויישו"ד:

קרקורא. חתיכה:

לא שנו אלא שאין לו. שיטה של שער מקפת מאזן לאזן לאחריו ויש לו לפניו:

אבל יש לו לאחריו ולפניו כשר וכל שכן שיש לו לאחריו ואין לו לפניו. דטפי הוי נוי בשיש לו לאחריו ולא לפניו יותר מכשיש לו סביב כל הראש ובאמצע הוי קרח:

ואיכא דמתני לה אסיפא. דמתני' לא שנו דיש לו כשר אלא שיש לו לאחריו שיטה מקפת מאזן לאזן ולא לפניו אבל יש לו נמי לפניו פסול וכ"ש שאין לו כלל:

זבלגנין. שעיניהם זבות וזולגות מים:

ננסין תנינא. במתני' הקפח והננסין והחרש:

זבלגנים איצטריכא ליה. דלא תנן:

ומהו דתימא כו'. כלומר והנך נמי איצטריכו דמהו דתימא הא דפסיל להו במתניתין משום מראית העין פסיל להו ולא עברו בעשה אי פלחי להכי אשמעינן רבי יוחנן דמשום שאינו שוה בזרעו של אהרן:

ריסי עיניו. שערו שבבבת העין:

והוא הדין לכולהו. מבעלי חטרות ואילך דסד"א הא דאפיקנא ממי שאינו שוה בזרעו של אהרן לעיל לא קאי אלא אכילון וליפתן ומקבן והנך דבבא קמייתא:

והא כל היכא דאיכא אחריתי משום מראית העין הדר תני ליה דקתני סיפא ושניטלו שיניו כו'. ומההיא ידענא דרישא דתנא מראית העין לא קאי אלא אנשרו ריסי עיניו דאי אכולהו קאי למה ליה למיהדר ומיתנא. אלא הא דאתא ר' יוחנן:

לאפוקי מהאי תנא אתא. דלא פסיל להו אלא משום מראית העין וקמ"ל רבי יוחנן דהלכתא כמתניתין דפסלא להו משום דאין שוין בזרעו של אהרן:

הכהנים. וערכו בני אהרן הכהנים (ויקרא א׳:ח׳):

לרבות את הקרחנים. שכשרים לעבודה. על פסוק זה מצאתיה בתורת כהנים:

מתני' גבינים. שורציל"ש:

שגבינין שוכבין. ששערות גביניו גדולים ומוטלין על פניו:

גמ' גבינים הרבה. ששני גבות עיניו מצטרפות ואין הפרש חלק בין זו לזו:

זהו מדרש או גבן. והכי קאמר זהו או גבן האמור בתורה (ויקרא כא). ור' דוסא פליג עליה ולא דריש או:

למימרא דחיי. מי שיש לו ב' גבין ושתי שדראות דפסיל ר' חנינא בן אנטיגנוס:

אינו וולד. ואינה טמאה לידה:

אסור באכילה. כנבילה דנפל הוא וכמת דמי ולא מהניא ליה שחיטה:

כבר רמא ניהליה. במסכת נדה:

שימי את. חכם גדול כמותך אינו יודע לתרץ מתני' דמשמע חיי לאו בשני גבנין ממש קאמר אלא ששדרתו עקומה ומיחזי כגבין ושדראות הרבה וכי קאמינא אנא בשני גבין ממש:

מתני' הכוחל שתי עיניו כאחת. שאין לו כלל חוטם בין שתי עיניו וכשהוא כוחל עיניו במכחול יכול למשוך המכחול מעין לעין ואין החוטם מעכבו:

שתי עיניו למעלה. כדמפרש בגמרא:

סכי שמש. שאינו יכול להסתכל כנגד החמה:

זגדן וציירן. מפרש בגמ':

ריסי עיניו. שערות שבבבת עיניו:

מפני מראית העין. אנשרו ריסי עיניו קאי:

גמ' שקוע. למעלה בין עיניו:

סולד. רטיי"ה שקצר באורכו:

בולם. נסתמו נקביו:

נוטף. ארוך ותלוי מלמטה משפתו:

הפלגתה. יותר מדאי אמרת אע"פ שאינו משוקע כל כך הוי חרום:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף