רש"י/ביצה/לה/ב

רש"י ביצה לה ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

חצר. אצטריך לאשמועינן לאפוקי מהאי תנא דקתני ר' יעקב מחייב דלית הלכתא כוותיה אלא כרבי יוסי ברבי יהודה דפוטר:

ה"ג מקח כדתנן הלוקח תאנים כו'. אצטריך לאשמועינן דהלכתא כי הך ולא כאידך מתני' דפליגי עליה לקמיה:

הלוקח תאנים מעם הארץ במקום שרוב בני אדם דורסין. שרוב בני המקום עושין תאניהם קציעות ודורסים אותם בעגולים הוו להו סתם תאנים דבר שלא נגמרה מלאכתו:

אוכל מהן עראי. דאין מקח קובע בדבר שלא נגמרה מלאכתו וכולהו כשלא ראו פני הבית קא מיירו:

ומעשרן דמאי. כשבא לעשרן מעשרן דמאי כדין כל הלוקחים מעם הארץ שאין צריך להפריש תרומה דלא חשידי עלה ולא אמרינן הני ודאי לא מעשרי דקודם גמר מלאכה לא עשרינהו עם הארץ דקסבר האי תנא יש שמעשרין קודם גמר מלאכה ומדה הנוהגת היא ותלינן ביה לקולא:

רוב עמי הארץ מעשרין הן. מדאזלינן לקולא דקאמר מעשרן דמאי וחומרא בעלמא היא דאחמור לאפרושי מספיקא שאר מעשרות שנחשדו עליהן:

ולאפוקי מהא דתנן. אדרבי יוחנן קאי רבי יוחנן דאמר לעיל מקח אינו קובע בדבר שלא נגמר מלאכתו אתא לאשמועינן דהלכתא כי הא דאמרי' לעיל ולאפוקי מהך:

המחליף. היינו מקח:

לקצות. דהיינו לא נגמר:

חייב. דמקח קבע אפילו בשלא נגמר:

לאכול חייב. זה שדעתו לאכול חייב דלדידיה גמר מלאכה הוא:

מתני' משילין פירות דרך ארובה. מי שיש לו חטין ושעורין שטוחין על גגו להתיבש וראה גשמים ממשמשין ובאין התירו לו לטרוח ולהשליך דרך ארובה שבגג והן נופלין לארץ דליכא טרחא יתירא ודוקא ארובה דכל ארובה מלמעלה למטה היא בתקרת הגג אבל חלון כגון גג שמוקף מחיצה וחלון בכותל וצריך להגביהו עד החלון ולהשליכו לא טרחינן כדלקמן:

ומכסין את הפירות. ולא אמרינן טורח שלא לצורך יום טוב הוא דשרו ליה רבנן משום הפסד ממון:

דלף. גשמים הנוטפים מן הגג:

וכן כדי יין. נמי מכסינן מפני הדלף:

תחת הדלף. לקבלו בתוכו מפני טנוף הבית:

גמ' לא משתבש. דכולהו לשון השפלה נינהו:

כי ישל זיתך. אילן זית יפיל את פירותיו ולא יגיעו לבשול:

הכסול והשחול. מומין בבכור משום שרוע שאחד מאבריו גדול מחבירו:

שנשמטה ירכו. אלמא לשון השפלה הוא:

שאחד מירכותיו גבוהה. מקום חבורה בכסלים והוא בוקא דאטמא גבוה למעלה מן הכסלים וקרוב לגג האליה יותר מחבירו:

אדמה. גלייש"א:

מאן דתני. כלומר אי הוה תנא דתני הכי לא משתבש:

השחור. תער על שם שמשחיר את השער אלמא לשון השפלה הוא:

והזוג של מספרים. יש להן שני סכינין להכי מקרו זוג ויש להן חליות ופורקין אותן זה מזה:

אע"פ שנחלקו. מקבלין טומאה שראוין למלאכה כל אחד לעצמו:

שנשרו. נפלו במים:

מהלך בהן. והן מתנגבין והולכין ואינו חושש שיחשדוהו שכבסן:

עד כמה. יהא בהן דלא אמרינן טרחא יתרא הוא:

מפני האורחים. שזימן לאכול ואין מקום להסב:

בטול בית המדרש. שאין לתלמידים מקום לישב:

ודלמא. התם הוא דשרינן כולי האי דאיכא בטול בית המדרש והוא הדין לכבוד אורחים אבל משום הפסד ממון לא שרו רבנן כולי האי:

אי נמי לאידך גיסא. יש לתת טעם לצד אחר שיתירו כאן יותר משם:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף