רש"י/בבא קמא/קטו/ב

רש"י בבא קמא קטו ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אין לו אלא שכרו. שכר כלי ושכר פעולה:

גמ' ולימא ליה מהפקירא זכינא. דבש שלך היה הולך כולו לאיבוד והריני כמציל מן ההפקר ואמאי אין לו אלא שכרו כוליה דבש לישקול וגבי חמור ליכא למימר הכי דיכול להצילה הוא:

משתברות. והכל נשפך ביחד:

לא אמר כלום. אלמא כיון דלאיבוד אזל לית בהו זכייה והפקירא הוא:

כדאמר ר' ירמיה. לקמן:

בעקל. דדובשא כרוך עליה חבית של דבש קשורה בעקל ולא ישפך הכל אלא מנטף מעט מעט וליכא הפקר:

הרי פירות. של מעשר שני שיש לי בתוך ביתי מחוללין כו':

וכל היכא דאיכא. קצת הפסד וליכא איבוד לגמרי כי הכא דמוקמת לה בשיכול להציל ע"י הדחק ושמא יציל:

לכתחלה לא יאמר. בתמיה:

הרי שהיו לו. ללוי:

עשר חביות של טבל. הטבול לתרומת מעשר והוא טמא דתרומת מעשר דידיה לא חזיא לכהן לשתיה אלא לזלף ולקמיה מוקי לה ביין חדש דלא חזי כולי האי לזלף דלא אלים ריחא ופסידא פורתא הוא דאיכא כמו זה שיכול להציל על ידי הדחק:

ה"ג. אומר הרי היא תרומת מעשר על תשע חברותיה:

שמן דתרומה טמאה. חזי להדליק וכי מפסיד לה לכהן איכא פסידא טובא:

כשעקל בית הבד כרוך עליה. דלא חשיב פסידא כולי האי כגון זה שאין יכול להציל אלא ע"י הדחק:

למאי חזיא. ואפ"ה קתני אומר הרי הוא תרומה אלמא להפסד מועט לא חששו:

לא ישפכם. שלא יעבור עליהם אדם יחף ויכנס ארס של נחש ברגלו ע"י מכת צרור וימות:

(ולא יגבל בהן את הטיט) ולא ישקה בהן לבהמתו. משום סכנת נפשות שמא ישחטנה אחרי כן:

מסננת. כלי ע"ג כלי ונותנין השמרים בתוך העליון והוא ככברה והיין מסתנן מאליו:

יש בה משום גילוי. צריך לכסות העליון כדי שלא ישתה בו נחש ואף על פי שהיין מסתנן והולך חיישינן שמא יעבור הארס עם היין לתוך הכלי וכ"ש כשהתחתון מגולה:

שלא טרקו. בשלא עירבו אדם וכגון הך מסננת שאין איש נוגע בה:

אבל טרקו אסור. והכא בהך חבית כי מערה ושדי ליה מחבית למסננת מטריק ומתבלבל הארס עם היין ויוצא דרך המסננת לכלי:

דמנח מידי. בגד או שולי כברה על פי חבית ושפי ליה ומסננו בנחת שפי לשון שופך כמו השופה יין (לתמרי) [לחבירו] בבא מציעא (דף ס. ע"ש) רודיי"ר:

ורבי נחמיה. ואי ההיא די' חביות רבי נחמיה היא:

מי תרמינן. מן הטמא על הטמא:

אלא בשל דמאי. הקילו משום דרוב עמי הארץ מעשרין הן וכבר נתעשר:

שותין מלוג בסלע ומזלפין מלוג בשתים. לשתיה אם ימצא יין בזול לוג בסלע יקח אבל לזלף יקח אפי' ביוקר הלוג בשתים סלעים דהנאה יתירא היא:

תקלה. לשתותן והרי היא טמאה:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---