רש"י/בבא קמא/עא/א

רש"י בבא קמא עא א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אפי' הכי. כי יהיב לה חייל עליה דטלה איסור אתנן הכא נמי כו':

מלקות איכא. משום לאו:

ר' מאיר היא. במסכת מכות (דף ד.) מעידים אנו בפלוני שחייב לחבירו מאתים זוז ונמצאו זוממין לוקין ומשלמין שלא השם המביאן לידי מכות מביאן לידי תשלומין:

גנב וטבח בשבת. ואע"ג דאיכא חיוב מיתה:

גנב שור הנסקל. אע"ג דאיסורי הנאה הוא חייב וכדתני לקמן טעמא:

וכי. שליח חוטא ושולח מתחייב בתשלומי ד' וה' והא קיימא לן דאין שליח לדבר עבירה במסכת קדושין (דף מב:):

אין מכירה. אלא בשנים מוכר ולוקח:

התם. כי עביד איהו דפטרה ליה לאו משום דלא מיחייב אלא משום דקם ליה בדרבה מיניה:

ר"ש דאמר שחיטה שאינה ראויה כו'. כדתנן בפרקין רבי שמעון פוטר בשני אלו:

בשלמא ע"ז ושור הנסקל. איסורי הנאה נינהו דאמר במסכת ע"ז (דף נד.) אע"פ שאמרו המשתחוה לבהמת חבירו לא אסרה עשה בה מעשה אסרה:

בשוגג יאכל. אפי' הוא עצמו ואפילו בו ביום:

במזיד לא יאכל. בו ביום והוא הדין לאחרים ואיידי דתנא רישא בדידיה תנא נמי סיפא בדידיה והכי איבעי לן לפרושי בהכל שוחטין:

רבי יהודה אומר בשוגג יאכל. הוא בעצמו למוצאי שבת ובו ביום לא הוא ולא אחרים ואיידי דבעי למיתנא סיפא בדידיה תנא נמי ברישא בדידיה:

במזיד לא יאכל. הוא עולמית אבל אחרים אוכלים:

בדר' יוחנן הסנדלר. גרסינן יאכל:

יכול אפי' בשוגג. יאסר באכילה:

במזיד אמרתי לך. קודש הוא היכא דשייך דין מיתה ולא בשוגג:

מעשה שבת דאורייתא. אסורין באכילה:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---