רש"י/בבא קמא/יד/ב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שלשה כללות בד' מקומות. דאין כאן אלא ג' דינין ברשות הניזק חייב בכל ברשות המזיק פטור מכל בחצר השותפים חייב בח"נ בקרן ופטור על השן והרגל אבל ארבעה מקומות הן שאינן דינן שוה דיש חצר השותפין שהוא חייב בה על השן כגון דמיוחדת לחד לפירות ולשניהן לשוורין:
מתני' שום כסף. כולה מתניתין מפרש בגמרא:
גמ' שום זה. של נזקין:
לא יהא אלא בכסף. שיהו ב"ד שמין כמה שוה הנזק מנה או מאתים וכך ישלם לו:
תנינא. במתניתין להא דת"ר בברייתא וש"מ דהא ברייתא עיקר היא:
פרה שהזיקה טלית. שדרסה עליה בחצר הניזק וטלית שהזיקה פרה ברה"ר כגון שנתקלה בהמה בטלית ונשבר רגל פרה:
אין אומרין תצא פרה בטלית. יטול את הפרה שהזיקה טליתו ולא תהא נשומית אלא הן חסר והן יותר יטלנה:
אלא שמין אותה בדמים. שמין הניזקין בכסף ולפי מה שהזיק את חבירו יותר ישלם (ומי שהזיק את חבירו יותר ישלם):
שוה כסף. כלומר שוה כסף יפרע לו:
מלמד שאין ב"ד נזקקין. ליפרע מן המזיק אא"כ יש לו קרקע דהיינו שוה כסף דמתניתין ולקמן מפרש מאי משמע:
דבר השוה כל כסף. שנותנין עליו וקפריך מאי ניהו דאין להן אונאה מאי כל כסף דקאמרת דאין להן אונאה שאפילו קנאן ביותר מדמיהן שתות אין מוכר חייב להחזיר לו כדקאמרינן בפרק הזהב (ב"מ דף נו.) העבדים והשטרות והקרקעות אין להן אונאה אפילו קנאן ביותר מדמיהן:
שטרות. אם מכר שטרות לחבירו אין יכול לוקח לתבוע ממנו אונאה:
דבר הנקנה בכסף. בלא משיכה דקרקע נקנה בכסף בפ"ק דקדושין (דף כו.):
עבד נמי נקנה בכסף. כדקתני בקדושין (דף יד.):
אלא אמר רב אשי שוה כסף. דהיינו קרקעות והכי משמע שוה כסף ישלם ולא כסף עצמו והני כולהו מטלטלים ועבדים ושטרות כסף נינהו דמצי לאמטויינהו ממתא למתא ומזדבני:
שוה כסף אפי' סובין. אלמא דמטלטלין נמי גבינן לניזקין:
ביתמי. קאמרינן דאי שבק להו אבוהון המזיק מקרקעי גבי מינייהו אבל ממטלטלי לא דמטלטלי דיתמי לא משתעבדי לבעל חוב דאיכא למימר לאחר מיתת אביהן קנאום:
כדאמר רבא אמר רב נחמן. במסכתא כתובות בפרק הכותב:
שתפס מחיים. דאבוהון:
בפני ב"ד. הכי משמע מתניתין שוה כסף בפני ב"ד שיהו קרקעותיו בפני ב"ד:
פרט למוכר נכסיו. וכילה המעות ובא לבית דין שאין בית דין נפרעין מן הלקוחות:
ש"מ. בתמיה והא קי"ל דאתי מלוה וטריף:
אלא. להכי אתא מתניתין דב"ד מומחין דנין דיני קנסות ולא בית דין הדיוטות:
ע"פ עדים. שיעידו על הנזק בב"ד שזה הזיקו:
הניחא למ"ד כו'. פלוגתא הוא לקמן בפרק מרובה (דף עה.):
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |