רש"י/בבא מציעא/קח/א
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות תוספות רי"ד רמב"ן רשב"א שיטה מקובצת מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א רש"ש אילת השחר |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ואם לאו לא מסתגי להו. אין להם מהלך בעבר זה והולכין על כרחן דרך שפתו השנית שהרי על כרחן כשהולכין כנגד היער של עכו"ם ילכו בשפתו השניה ולכשיגיעו כנגד שלי למה יטריחו לעבור את רוחב המים והרי הן צריכין לחזור ולעבור צד אחר כשכלתה הקצירה:
חזא ההוא אבא. יער שהניח רבה בר רב הונא לפי שאין העליונים והתחתונים קוצצין ורבה בר רב נחמן לא היה יודע שכן היה שיהא עליון ותחתון של עכו"ם המושל:
יד השרים והסגנים. פסוק הוא בספר עזרא:
תיקוץ ענפיה. ימותו בניו:
לאגלי גפא. הכל מסייעין לגדור חומת העיר ולהעמיד שעריה שלא יכנס צבא שונאים לעיר:
אגלי. שערים כמו ברכות (דף כח.) טרוקו גלי:
גפא. סתימת העיר כדתנן לעיל (דף כה:) מצא אחר הגפה גוזלות:
לא צריכי נטירותא. תורתו משמרתו כדכתיב (משלי ו) בשכבך תשמור עליך[1]:
לכריא דפתיא. לכרות מעין או בורות למים לשתות:
ואפילו מרבנן. שהרי גם הם צריכים לשתות ועל שם כלי ששותין בו משקין שקורין פתיא בלשון ארמי קרי ליה כריא דפתיא:
דלא נפקי באכלוזא. שאין יוצאין בעלי בתים עצמן באכלוזא ובאוכלוסא לחפור אלא גובין מעות ושוכרין פועלים:
לאו בני מיפק וכו'. גנאי הוא להן:
לכריא דנהרא. כשמעלת שרטון ונופלים בה אבנים ומעכבין מרוצת המים וכורין ומנקין אותו להעביר מכשוליו:
תתאי מסייעי לעלאי. כשהעליונים מתקנין כנגדן למעלה יש על התחתונים לסייען שמכשולין העליונים מעכבים מים מלירד נמצא תיקון העליונים לעזרת התחתונים:
אבל העליונים אין צריכין לסייע את התחתונים. כשמתקנין למטה שתיקון של מטה אינו לעזרת עליונים אלא לרעתם שכל זמן שהמים רצים למטה הנהר מתמעט למעלה והשדות שלהן מתייבשות:
וחילופא במיא דמיטרא. כגון בעיר שהמים קשים להרבות טיט ולקלקל את הדרכים ועושין להם חריץ במורד להוריד המים חוץ לעיר אם נתקלקל החריץ כנגד התחתונים וכורין להם העליונים צריכים לסייע את התחתונים לכרות כנגדן שכל זמן שלא ירדו המים התחתונים חוץ לעיר יעמדו העליונים במקומן אבל תחתונים אין להן לסייע לעליונים לכרות למעלה שכל זמן שלא ירדו העליונים למטה טוב להן לתחתונים:
ומתקנת לעצמה. בפני עצמה כשמגעת כנגדה אין אחר מסייעה:
המקלחות מים. מים סרוחין מי מטר:
לביב אחד. חריץ מתוקן להוריד מי גשמים בו:
כולן מתקנות עם התחתונה. מסייעות אותה לתקן כנגדה כדפרישית לעיל:
האי מאן דאחזיק ברקתא דנהרא. בשני הפרסיים היה הקרקע מופקר לכל הקודם להחזיק בו ולפרוע למלך טסקא דהוא מס של קרקע ואם בא אחד ומחזיק על שפת הנהר מקום שהספינות עולות לנמל וצריך מקום פנוי הרבה לפורקי משאות לספינות ולטוענין מתוכן ומוציאין וזה החזיק לבנות שם בנין או לחרוש ולזרוע:
חציפא הוי. שמקלקל מקום לרבים:
אבל סלוקי. מדינא לא מסלקינן ליה:
והאידנא דכתבי פרסאי. לאותן הלוקחין שדות שעל שפת הנהר קני לך השדה עד תוך הנהר מלא צואר הסוס והלוקחין גודרין גדירן רחוק מן הנהר שלא לקלקל את מקום הרבים ואם בא אחד והחזיק מן הגדר ולצד הנהר מסלקינן ליה לפי שהיא קנויה לבעל הגדר עד תוך המים:
בני אחי. שדה העומדת ליקח בטסקא ושדות שני אחים סמוכין לה מכאן מכאן:
ואי משום דינא דבר מצרא. אם אינן לא אחים ולא שותפים אלא מכח מצרנות באין על המחזיק ואומרים אנו היינו מצפים לקחתה שאנו צריכין לקרקע וטוב לכל אחד לקנות בסמוך לו ולא ליקח במקום אחר:
לא מסלקינן ליה. דלא איכפת לן לדינא דבר מצרא כלל:
ועשית הישר והטוב. דבר שאי אתה נחסר כ"כ שתמצא קרקעות במקום אחר ולא תטריח על בן המצר להיות נכסיו חלוקין:
אתא לאימלוכי ביה. שדה היוצאה לימכר ובא אחר ונטל רשות מבן המצרן ואמר ליה זיל זבון:
נהרדעאי אמרי צריך למקני. דאי לא קנה מיניה מצי אמר ליה משטה הייתי בך כדי להעמידה על דמים הראויין לה שאם באתי אני אצל הבעלים היה מעלה לי בדמים בשביל שחביבה עלי:
השתא דאמרת צריך למיקנייה מיניה. אם כן אין קניינו של זה כלום אם אייקר או זול ארעא ברשותא דבר מצרא אייקר או זול ולא יוסיף ולא יגרע הלוקח מלקבל דמים שנתן בה דכי אייקר רווחא דבר מצרא הוא וכי זול פסידא דבר מצרא הוא:
ואי לא יהיב ליה מאתן. דגבי דהאי הוא דאוזיל:
בי מיצעי דנכסי. של מוכר שדות המוכר מקיפות לה מכל צד:
חזינן אי עידית היא. דבר העשוי לימכר לעצמו שאינו דומה לשאר שדות הסמוכות לה:
זביניה זביני. ואין מצרני המוכר יכולים לסלקו שהרי יש ביניהן הפסק:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |
- ↑ בהגהות ר"מ שטראשון הקשה מדוע לא הביא רש"י את הפסוקים 'אספרם מחול ירבון' (תהלים קלט יח) ו'אני חומה ושדי כמגדלות' (שיר השירים ח י) המבוארים בבבא בתרא (ז:), ע"ש. ובציץ אליעזר (ח"ב סימן כה אות ג) מיישב בהקדם מה שיש להעיר שבגמרא שם לא הוזכרו פסוקים אלו אלא לענין תשלום דשורא דהיינו בנין חומת העיר, אבל לא לענין אגלי גפא, שפירש רש"י כאן שעניינו גדירת חומת העיר והעמדת שעריה שלא יכנסו שונאים לעיר. ומכח זה רוצה הצי"א לחדש שישנם שני אופנים של שמירה: א' דשורא - כלומר בנין חומת העיר בשעת שלום שיהיה מוכן לשעת פורענות שלא תבא. ב' אגלי גפא - בשעה שכבר צבא שונאים קרב אל העיר וצריך לגדור את חומת העיר ולנועלם. וסבר רש"י שמהפסוקים של 'אספרם' ו'אני חומה' אין ללמוד אלא שחכמים אינם צריכים את השמירה מהסוג הראשון, דהיינו שמירה בשעת שלום שמא יצטרכו לחומה. אבל עדיין אין ללמוד ממקורות אלו שאינם צריכים שמירה אף באופן שצבא של שונאים קרב ובא, ועל זה הוצרך רש"י להוסיף מקרא ד'בשכבך תשמור עליך' שאף כשהעיר אינה מוגנת תשמור עליך התורה במיוחד.