רש"י/בבא מציעא/פו/ב
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות מהרש"ל חי' אגדות מהרש"א רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ריבה להן. יותר על המנהג דכיון דלא צריך לאתנויי ואתני מזוני יתירי קאמר:
הללו. הקמח והסולת:
לעמילן של טבחים. חלות עשויות לכסות פי הקדרות לשאוב זוהמת התבשיל:
הללו. הבקר והצאן המנוין בזה הפסוק:
לציקי קדירה. אינו אלא למין מאכל ששמו ציקי קדירה אשרו"ד בלע"ז:
ברבורים. תרנגולין:
שאובסין אותן בעל כרחן. תוחבין להם מאכל בפיהם בחזקה:
תור. שור:
בדלא אניס. שלא עשה מלאכה:
בדלא אניסא. בגידול אפרוחין:
זגתא. תרנגולת:
פטניתא. המפטמת בבית לשון אחר בטניתא בעלת כרס:
דמשתכחא בי עצורי. בין הגיתות ואוכלת החרצנים:
דלא מצי פסיא קניא. שאינה יכולה לפסוע קנה מרוב שמנה:
קמא קמא דמטאי. ראשון שמגיע לאכול שנגמר בישולו:
לשונות בחרדל. מעדן מלכים ושרים הוא:
מאת ה'. כגון שלוים הגיז בעצמו:
יוקח נא מעט מים. על ידי שליח:
זכו לשלש. שלש מתנות שניתנו להם במדבר על ידי משה ואהרן:
זכו לעמוד ענן. עומד עליהם תמיד כדכתיב (במדבר יד) ועננך עומד עליהם:
לבארה של מרים. היינו נמי והכית בצור ובעמוד ענן פליגי:
ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ. שלא יכניס ע"ז בתוך ביתו שהערביים רגילין להשתחוות לאבק רגליהן והן נדמו לו כערביים:
כבר יצא ממנו ישמעאל. ממך יצא הרגיל לעשות כן:
הוציא חמה מנרתיקה. להזריח חמה בכח שלא יהו עוברי דרכים מצוים:
[תמן אמרי. בארץ ישראל]:
כיון דחזא. הקדוש ברוך הוא:
דקא אסר. אברהם את מילתו ושרי אמר לאו אורח ארעא למיקם הכא:
היינו. דמעיקרא כתיב נצבים עליו ולבסוף כתיב וירץ לקראתם:
דיקא נמי. דחד הוא דאזיל להפך סדום:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |