רש"י/בבא מציעא/עד/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
שיטה מקובצת
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
מהר"ם שיף
חתם סופר
רש"ש
חידושי הרי"מ
אילת השחר

שינון הדף בר"ת


רש"י TriangleArrow-Left.png בבא מציעא TriangleArrow-Left.png עד TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


לאו בידו. שמא לא ימכרוהו לו:

דלא צר וחתים. מעות של כל איש ואיש לבד:

סיטומתא. חותם שרושמין החנונים על החביות של יין שלוקחין הרבה ביחד ומניחין אותו באוצר הבעלים ומוליכין אותן אחת אחת למכור לחנות ורושמין אותם לדעת שכל הרשומות נמכרות:

ובאתרא כו' למיקני. שרגילין לרשום על מנת שבדבר זה תהא קנויה לו כאלו משך קני:

מחוסר שתים. שתי מלאכות:

פוסק עמו. ואע"פ שלא יצא השער דהא יש לו אבל מחוסר שלש. כאין לו דמי:

משדא בחמה. שטוח העומרין בחמה:

ומידרא. לזרוק המוץ לאחר הדישה ברחת ברוח:

כגון דשדי בחמה ויבש. דאכתי גדיש קרי ליה:

בידי אדם. אם מלאכות שהדבר מחוסר בידי אדם אפי' מאה הן פוסק:

בידי שמים אפי' אחת אינו פוסק. דמי יימר דאתיא ויהא בידו להשלים הלכך כאין לו הוא:

האיכא מידרא. דבידי שמים היא שצריך רוח שאינה מצויה:

אפשר בנפוותא. וו"ן בלע"ז:

על העביט. כולהו לאותבינהו לרב ושמואל נקיט לה ואזיל:

מכמר. הוחמם:

למידש. לדרוך בגת:

מנגד. למשוך היין אל הבור שלפני הגת:

כדתני ר' חייא. לקמן:

על הכומר של זיתים. דתנן במתניתין (לעיל דף עב:) מעטן תנא ליה איהו במתני' בלשון כומר לומר שכבר נתחממו:

בי דפא. בית הבד של שמן:

לפופי. אמולידי"ר בלע"ז לשון מלפפין הוולד (שבת דף קכט:) שמגלגלו לפי מדתו אם גדולות אם קטנות ועושה להן בית קיבול:

ומשרף. לצרפו בכבשן:

כגון דמלפף ויבש. ואכתי ביצים קרי להו לשון ביצה מרשק"א שהעפר מגובלת עם המים:

ומידק. לאחר שנשרפו האבנים הרי הן חתיכות שרופות ומוציאין אותן מן הכבשן ונותנין בהן מעט מים וצוברין אותן ונידוכות מאליהן כקמח טחון:

משראוי לשקען בכבשן. משהכין והזמין את האבנים ואת העצים והכל בידו ואין חסר אלא מלאכת השריפה:

בד"א. שצריך שיהא מוכן בידו:

בעפר לבן. שאינו מצוי וכשהיו מכניסין אותו אין מכניסין אותו אלא מגובל ועשוי ביצים:

אבל בעפר שחור. שהוא מצוי במקומו אין צריך שיהא בידו שאם אין לזה יש לזה:

מכי עיילי עפרא. משהכניס המוכר וצבר עפר בביתו ועפר שחור היה:

עשיק עפרא. יקר ואינו מצוי:

סמכא דעתיה. דכל אחד והחוזר יקבל מי שפרע:

לא סמכא דעתיה. דלמא לא משכח עפרא וליכא מי שפרע שהוא עצמו לא נסמך עליו אלא נתן על הספק:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון