רש"י/בבא בתרא/כז/ב

רש"י בבא בתרא כז ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ונקנין עמה נכסים שאין להם אחריות. דתנן בקדושין (דף כו.) נכסים שאין להם אחריות נקנין עם נכסים שיש להם אחריות בכסף בשטר ובחזקה שהמטלטלין אין נקנין אלא במשיכה וקרקע נקנה בכסף ואם מכר לו קרקע ומטלטלין יחד כיון שנתן דמי הקרקע או מסר לו שטר מכירת קרקע או החזיק בקרקע מדעת מוכר נקנו המטלטלין בלא משיכה קתני מיהא קרקע כל שהוא חייב בביכורים וקס"ד ביכורי אילן קאמר:

הכא במאי עסקינן בחטין. שכל ז' המינים חייבים בביכורים:

מעורבין זה בזה. שאין סומכין על הברירה לחלקו לחצאים ולומר שלצד הארץ חייבין ושלצד החוץ פטורין:

אבל דכ"ע הגדל בפטור פטור. שאם היו כל שרשיו בחו"ל פטור ואפילו עומד האילן בתוך שש עשרה אמה לארץ ולא אמרינן מן הארץ ינק:

דמפסיק צונמא. באמצע שרשים שאין שני צדדין יכולין לינק זה מזה:

דהדרי וערבי. האילן נעשה אחד למעלה בעביו:

אוירא מבלבל. אע"פ שבתוך הקרקע כשני אילנות הואיל ולמעלה באויר העולם נעשה אחד מתערבין יונקותיו:

כ"ה אמה. קשה לעולא דאמר י"ו אמה ותו לא:

אכחושי לא מכחשי. בשדה חבירו אלא עד שיתסרי הלכך טפי מהכי לאו גזלן הוא:

הנוטה. נופו לתוך שדה של חבירו:

שעל מנת כן הנחיל יהושע. התנה עמהם שלא יקפידו על כך:

מתני' מרדע. מלמד בקר:

קוצץ. הענפים עד גובה מלא מרדע שלא יעכבוהו מלהוליך מחרשתו שם:

החרוב והשקמה. שצילם מרובה וקשה לשדה:

כנגד המשקולת. כל מה שנוטה לתוך שדהו:

משקולת. חוט האמרכולין שבונין חומה ותולין בה משקולת של אבר:

ואם בית השלחין היא כל האילן. אפי' אינו חרוב ושקמה קוצץ כנגד המשקולת שהצל רע לבית השלחין:

אבא שאול אומר כו'. בגמ' מפרש אהייא קאי:

גמ' ארישא קאי. דקאמר ת"ק קוצץ מלא מרדע ואפי' אילן סרק חוץ מחרוב ושקמה ואמר ליה אבא שאול כל אילן סרק נמי כנגד המשקולת:

או אסיפא קאי. דקאמר ת"ק כל האילן כנגד המשקולת ואפילו אילן העושה פירות ואמר ליה אבא שאול כל אילן סרק הוא דכנגד המשקולת אבל אילן העושה פירות נמי מלא מרדע ותו לא:

כל האילן. כל האילנות:

אי אמרת בשלמא ארישא קאי. ולטפויי אתא [מחרוב ושקמה דקאמר ת"ק] היינו דקאמר כל:

אלא אי אמרת אסיפא קאי. מאי כל הא לגרועי אתא:

מתני' אילן הנוטה לרשות הרבים קוצץ. מן הענפים התחתונות כדי שיהא גמל עובר תחת העליונות:

מפני הטומאה. מפרש בגמ':

גמ' בתר [אומדנא] דהשתא אזלינן. דקתני קוצץ מן הענפים כדי שיהא גמל עובר ורוכבו והרי חוזרין וגדלים לאחר זמן:

כדי שתהא עגלה מהלכת. אם תקרתה חזקה כל כך מותר ואע"ג שסופה שתתליע ותפחת:

קמא קמא קייץ ליה. כל ענף וענף שיקדים ויצמיח יקצצנו:

בשיעורא דרבי יהודה מאי עבדי ליה. כשיבא גמל טעון פשתן היאך יעבור:

מפני אהל הטומאה. שמא יפול כזית מת אצל האילן והרי הענפים ארוכים מאהילין עליו ועל עוברי הדרכים ומביאים עליהם את הטומאה:

ושדי התם. על האילן ומתוך שענפיו רבים הטומאה עומדת שם ואינה נופלת לארץ ובני אדם עוברים תחתיה ואי לא חיישינן אלא להכי בדחלולי בעלמא סגי ליה לקוץ אחד אחד מבינתים כדי להרחיק אויר ביניהם ולא תעמוד שם טומאה:

קמ"ל. מתניתא דאפילו לא נותר בו אלא ענף אחד מזיק הוא את הרבים:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף