רש"י/איכה/א

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רש"י


אלשיך
מנחת שי
משך חכמה
פלגי מים
תורה תמימה



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"


דפים מקושרים

רש"יTriangleArrow-Left.png איכה TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[edit]

איכה ישבה בדד. ירמיה כתב ספר קינות היא המגלה אשר שרף יהויקים על האח אשר על האש והיו בה שלש אל"ף ביתו"ת איכה ישבה איכה יעיב איכה יועם שוב הוסיף עליו אני הגבר שהוא שלש אל"ף בית"ות שנ' (ירמיה לו) ועוד נוסף עליהם דברים רבים כהמה שלש כנגד שלש:

בדד. גלמוד מיושביה:

רבתי עם. יו"ד יתירה כמו רבת עם שהיתה עמה רב יש מדרשי אגדה הרבה ואני באתי לפרש לשון המקרא כמשמעו:

היתה כאלמנה. ולא אלמנה ממש אלא כאשה שהלך בעלה למדינת הים ודעתו לחזור אצלה:

ב[edit]

בכו תבכה. שתי בכיות על שתי חורבנין:

בלילה. שהמקדש נשרף בלילה דאמר מר לעת ערב הציתו בו את האור, דבר אחר בלילה לילה של בכיית מרגלים בתשעה באב גרמה להם, דבר אחר בלילה שכל הבוכה בלילה השומע קולו בוכה עמו:

ודמעתה על לחיה. מתוך שהיא בוכה תמיד:

כל רעיה. אוהביה:

ג[edit]

גלתה יהודה. מארצה:

מעני. מחמת עוני:

ומרוב עבודה. שהכבידו עליה כשדים:

היא ישבה בגוים. ובמקום שגלתה וישבה שם לא מצאה מנוח:

בין המצרים. שיש גובה מכאן ומכאן ואין מקום לנוס:

המצרים. גבולים של שדה וכרם ומדרש אגדה בין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב:

ד[edit]

באי מועד. עולי רגלים:

נוגות. לשון יגון ואין שורש בתיבה אלא הגימ"ל לבדה:

ה[edit]

שלו. יושבים בשלוה:

הוגה. הדאיבה והוא לשון יגון:

ו[edit]

כאילים לא מצאו מרעה. כאילים אשר לא מצאו מרעה שאין להם כח לברוח שהוחלש כחם ברעב:

לפני רודף. כל רודף שבמקרא חסר וזה מלא שנרדפו רדיפה שלימה על כן יסד הפייט מלא רודפתי וחסרה שנת גאולי, שנת גאלי באה חסר כתיב:

ז[edit]

זכרה ירושלם. בגלותה:

ימי עניה. ימי חורבנה שהביאה לידי עוני:

ומרודיה. הוא לשון צער כמו (שופטים יא) וירדתי על ההרים (תהילים נה) אריד בשיחי ואהומה:

כל מחמדיה. וזכרה כל טוב מחמדיה שמימי קדם:

שחקו על משבתיה. שמחו על שביתת משושה חגה חדשה ושבתה ומ"א דורשו בלשון אחר שהיו שובתין בגולה בשבתות וימים טובים ושומטים בשביעיות והיו האומות משחקים עליהם ואומרים שוטים בארצכם לא שמרתם ועכשיו בגולה תשמרון:

ח[edit]

לנידה. לגולה לשון נע ונד אישמוב"ר בלע"ז:

ערותה. קלונה:

נאנחה. לשון נפעלה שושפי"דר בלע"ז. שמעו כי נאנחה אני הוא שם דבר שושפורי"דא:

ט[edit]

טומאתה בשוליה. לשון גנאי הוא דם נדותה ניכר בשולי בגדיה כלומר חטאותיה גלויין, הרבה עשאתן בגלוי:

לא זכרה אחריתה. כשהיו חוטאין לא נתנו לב מה תהיה אחריתם לפיכך ותרד פלאים ירידתם נפלאת פלאים הרבה שהכל פליאים שאירע לה מה שלא אירע לכל עיר:

י[edit]

ידו פרש צר - עמון ומואב

על כל מחמדיה - ספרי תורות שנאמר בהם (תהילים יט) הנחמדים מזהב הכל נפנו לבוז כסף וזהב והם נפנים על ספרי תורות כדי לשורפם לפי שכתוב בהם (דברים כג) לא יבא עמוני וגו' אשר צויתה לא יבאו בקהל לך - אלו עמון ומואב

יב[edit]

לא אליכם. לא תהא כצרה הזאת עוד לכל עוברי על דת אמרו חכמים מכאן לקובלנא מן התורה ראו מה עשה לי הביטו וראו וגומר:

אשר עולל. אשר נעשה לי:

אשר הוגה ה'. אותי ביום חרון אפו גם זה לשון יגון:

יג[edit]

וירדנה. וירדה אותה וישבר אותה ע"י רידוי ויסורין לכן הנו"ן דגושה לפותרו בלשון יחידית כמו יעשנה יכרסמנה ירענה שהעצם ל' נקבה כמו דאת אומר (יחזקאל לו) העצמות היבשות שבר כל אחת ואחת, ד"א וירדנה כמו (שופטים יד) וירדהו אל כפיו הריק את המוח גורר ורודה המוח מתוכו:

יד[edit]

נשקד עול פשעי בידו. אין לתיבה זו דמיון במקרא ובלשון ארמי של פסיקתא קורין לדרבן מסקדא מלמד הבקר ואומר אני נשקד פויינט"רינט בלעז נקודים מנומרים ומסומני' היו פשעי בידו של הקב"ה לזכרון לא נשכח מניינם ותשלומיהם:

ישתרגו. נעשו קליעות קליעות ועלו על צוארי לשון משנה אין משרגין את המטות:

טו[edit]

סלה. רמס ורפס לשון (ישעיה סב) סולו סולו המסילה:

קרא עלי מועד. יעידת גייסות לבא עלי ורבותינו דרשו מה שדרשו תמוז דההוא שתא מלוי' מלאה של שנה שנייה לצאתם ממצרים לכך אירע חזרתן של רגלים ליל תשעה באב שעליה הוקבעה בכייתן לדורות:

גת דרך. לשון הריגה כמו (ישעיה סב) פורה דרכתי לבדי כדורך ענבי' להוציא יינם כך רמס הנשים להוציא דמם:

טז[edit]

עיני עיני. כלומר תמיד עיני יורדה מים כפל הלשון מלמד שאין הפוגות:

יז[edit]

פרשה ציון בידיה. כמו (ישעיה כה) ופירש ידיו בקרבו כאדם המוליך ידיו מוליכם ומביאם ומצטער בהם, דבר אחר פרשה ציון לשון שבירה כמו (איכה ד) ופורש אין להם לקבל לנחמו על מת כך חברו מנחם ובלשון משנה פירושו קיימת ומשמעו כאדם המצטער שחובק את ידיו ומשברם, תוספת מצאתי:

צוה ה' ליעקב סביביו צריו. צוה על יעקב שיהיו צריו סביביו אף כשגלו לבבל ולאשור הגלה סנחריב את אויביהם עמון ומואב והושיבם אצליהם והם מקנתרים אותם כמ"ש במסכת קדושין הומניא איכא בבבל כולה דעמונאי:

לנדה. לריחוק לבוז:

יט[edit]

קראתי למאהבי. לאותם שמראים עצמם כאוהבים:

המה רמוני. כגון בני ישמעאל שהיו יוצאים לקראת הגולים כשהיו השבאים מוליכים אותם דרך עליהם ומראים את עצמם כאילו מרחמים עליהם והיו מוציאים להם מיני מלוחים נודות נפוחים כסבורים שהוא יין ואוכלים וצמאים ורוצים לשתות וכשמתיר הנוד בשיניו היתה הרוח נכנסת במעיו והוא מת והוא שאמר הכתוב (ישעיה כא) ביער בערב תלינו וגו' (שם) לקראת צמא התיו מים יושבי ארץ תימא בלחמו קדמו נודד:

וישיבו את נפשם. כדי שישיבו את נפשם:

כ[edit]

חמרמרו. כווצו ויש בלשון משנה נפלה לאור ונחמרו בני מעיה:

בבית כמות. בתוך הבית היתה אימת שדים ומזיקים ומלאכי מות ומחוץ חרב האויב משכלת:

כא[edit]

כי אתה עשית. אתה יגרמת לי שהם שונאים אותי שהבדלתני ממאכלם וממשתיהם ומהתחתן בם אם נתחתנתי בהם היו מרחמים עלי ועל בני בנותיהם:

הבאת יום קראת. הלואי והבאת עליהם יום המועד שקראת עלי:

ויהיו כמוני. ברעה:

כב[edit]

תבא כל רעתם לפניך. יזכרו ויפקדו עונותם לפניך:

ועולל למו. ופעול למו כמו (משלי כ) גם במעלליו יתנכר (ירמיה כא) וכפרי מעלליו:


אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· הבא >