רש"י/איוב/לז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רש"י


אלשיך
מנחת שי
מצודת דוד
מצודת ציון



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

רש"י איוב לז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה | עריכת קוד מקור]

ויתר. ויקפוץ כמו לנתר בהם על הארץ (ויקרא יא מא) וזו היא שלבו תוהה:

ב[עריכה | עריכת קוד מקור]

שמעו שמוע ברוגז קולו. הרעמים שהוא מרעי' ברקיע כהגה היוצא מפיו:

ג[עריכה | עריכת קוד מקור]

תחת כל השמים ישרהו. ראיתיו כמו אשורנו (במדבר כד) והם אותם אורות שהברקים מאירים:

ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

אחריו. של אותו אור, ישאג הרעם ומרעים בקול גאונו, והם ברקים ורעמים המביאים את המטר:

ולא יעקבם. המקום:

כי ישמע. לפניו קולו של מפגיע:

יעקבם. יכריתם, ולשון משנה שנינו (סוטה טז ע"א) בשלש מקומות הלכה עוקבת מקרה:

ו[עריכה | עריכת קוד מקור]

כי לשלג יאמר. ע"י הקולות הללו:

הוא ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עזו. כלומר מד' רוחות יבא:

ז[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביד כל אדם יחתום. כשאדם חוטא לפניו האדם עצמו חותם כתב ידו ביום מותו על עבירות שעבר הכתובות לפניו:

לדעת כל אנשי מעשהו. להודיע על מה הוא נידון:

ח[עריכה | עריכת קוד מקור]

ותבוא חיה במו ארב. כלומר ועוד שלוחים הרבה יש למקום ליפרע פורענותיו שילוח חיות רעות וסופה וקרה:

ט[עריכה | עריכת קוד מקור]

וממזרים. אוצר יש ושמו מזרים:

י[עריכה | עריכת קוד מקור]

מנשמת. מרוחו:

ורוחב מים במוצק. ביציקה לפורענות:

יא[עריכה | עריכת קוד מקור]

אף ברי. שם מלאך הממונה על העננים והוא יפיץ ענן מטרו של המקום:

ענן אורו. ענן מטרו:

יב[עריכה | עריכת קוד מקור]

והוא. הממונה:

מסיבות מתהפך בתחבולותיו. של מקום:

לפעלם. של גשמים לפועל המוטל עליהם לעשות אם טוב ואם רע מתהפך במסיבות הרבה כאותו ששנינו הרי שהיו ישראל צדיקים גמורים בר"ה ופסקו להם גשמים לסוף סרחו לפחות מהם אי אפשר שכבר נגזרה גזרה אלא הקב"ה מורידם שלא בזמנם ועל ארץ שאינה צריכה להם ועתים לטובה כיצד כו':

כל אשר יצום. לאותן גשמים לעשות לארץ (ד"א והוא מסיבות מתהפך בתחבולותיו. מקיף עננים ורוחות סביבות ההרים שיהיו שותים מכל רוחותיהם, באגדת והיה עקב):

יג[עריכה | עריכת קוד מקור]

אם לשבט. אם לפורעניות בני אדם מורידם בהרים וגבעות שאין מקום זריעה:

אם לארצו. להורידם כאשר נגזר בתחילת דין לא לשבט ולא לפנים מן השורה אלא בבינונית:

אם לחסד. שנעשו הדור עכשיו יותר צדיקים משהיו בראש השנ' ואותן גשמים שנגזרו בבינונית מתהפך בתחבולות מסיבותיהם לירד בחסד בזמנם ועל הארץ הצריכה להם שלא תרד הטפה מהם לאיבוד:

ימציאהו. למטר לאחת מן המדות הללו:

טו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשום אלוה. חק ברית עליהם היאך תלוים במאמר:

טז[עריכה | עריכת קוד מקור]

מפלשי עב. גילוי עב ל' מבוי מפולש כלומר לארכן ולרחבן של עבים:

התדע. עליהם מפלאות תמים דעים:

יז[עריכה | עריכת קוד מקור]

אשר בגדיך חמים. במה בגדיך חמים בהשקיטי ארץ מרוח דרומית שאינה הורגת את העולם בקרה שרוח מזרחית מחממת שנאמר רוח קדים חרישי' (יונה ד ח) שמשתקת כל הרוחות מפניה:

יח[עריכה | עריכת קוד מקור]

חזקים. הרקיעים:

כראי מוצק. כראי שהנשים רואות בו, (מוצק טרישטייר והוא חזק ביותר):

יט[עריכה | עריכת קוד מקור]

הודיענו מה נאמר לו. להקב"ה בריבנו עמו, לא נוכל לערוך אליו מפני חשך אשר סתרו וסביבותיו:

כ[עריכה | עריכת קוד מקור]

היסופר לו כי אדבר. וכי כמדת הבריות הוא שצריך שיספרו אליו דברים היוצאים מפינו:

אם אמר איש. אומר מפיו:

כי יבולע. יגלה אליו מיד, כמו פן יבולע למלך (שמואל ב, יז טז) יגלה, ורבותינו פירשו היסופר כל שבחו לו כי אדבר. כי נדבר בו ובגבורתו, אם אמר איש, לספרם כולם כי יבולע. ממקומו:

כא[עריכה | עריכת קוד מקור]

ועתה לא ראו אור. בסוף דבריו אל אליהוא חזר לקנתר אותן שלשת ריעי איוב על לא מצאו מענה ואמר ועתה שלשת ריעיך אלה שהיה להם להשיבך כל דברים אלו שאמרתי לך, לא ראו אור נעשו המה כנפלים אשר לא ראו חכמה:

בהיר הוא בשחקים. דומה בהירים הנראים בשחקים להוריד גשם:

ורוח עברה. ורוח בא ומטהרתן ומעבירתן ואין מטר יורד כך הוא דוגמא שלהם התחילו להשיבך וסוף עמדו ולא ענו:

כב[עריכה | עריכת קוד מקור]

מצפון זהב יאתה. הרי הוא כחוזר על הראשונות (ועתה לא ראו אור) ד"א מדרש חכמים כשהרקיע מלא בהרות עננים עננים להוריד גשם רוח עברה ותטהרם ואין גשם יורד זה מדרש חכמים ואינה מתיישב' על סדר המקראות:

מצפון זהב יאתה. מנשב רוח צפונית ומעביר הגשם והחמה זורחת כמו המריקי' מעליהם הזהב (זכריה ד יב):

על אלוה. מלפניו:

(מצפון זהב יאתה. נצפן הזהב הטוב לאותן שיאתיו את עצמן למצות הקב"ה ומאמינים באלוה הנורא מאד):

כג[עריכה | עריכת קוד מקור]

שדי לא מצאנוהו שגיא כח. לעורר משפטיו על הבריות בגודל כחו כ"א ברחמי' וכפרת הבריות שם בדבר מועט לפי היכולת קומץ מנחה מחצית השקל תורים ובני יונה בקר וצאן ולא טרח לבק' ראם ויחמור:

ומשפט. יסורין:

לא יענה. הבריות יותר מדאי וכן לא יענה הצדיק יותר מדאי במה שא"א כי אם איש כמתנת ידו:

כד[עריכה | עריכת קוד מקור]

לכן יראוהו אנשים. מלהתווכח אליו (כי) לא יראה כל חכמי לב. המתחכמים אליו כי אין חכמתם בעיניו כלום ורבותינו פירשוהו על איוב שאמר לו אליהוא לפי שהיית מטיל אימה יתירה על דורך חנם לפיכך לא זכית להתקיים לך בנים חכמי לב:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף