רמב"ן/עבודה זרה/לז/ב
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י רמב"ן מהר"ם חי' הלכות מהרש"א רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בראשו ארוך כ"ע לא פליגי [דאסור]. כדאמרינן במס' שבת דהוה מיעבר שושיבא אפומיה כלומר דטהור הוא כר' פפא ס"ל דאמר בראשו ארוך פליגי וכיוסי בן יועזר דשרא ואיכא דגריס כ"ע לא פליגי דשרי, וליתא בעיקר נוסחי.
הא דאמרינן מדאורייתא בחיבורין מטמא טומאת שבעה. מפ' בגמ' דנזיר בפ' ג' מינין דחיבורי אדם במת דאורייתא כלומר שכל זמן שהאדם מחובר במגעו למת הרי הוא כמוהו והנוגע בו בין אדם בין כלים טמא טומאת ז' אבל בחיבורי אדם באדם כלומר שיהא התפוס באדם שפירש מן המת מטמא אדם אחר דרבנן היא וקאמר מר זוטרא השתא דרבנן גזרו שלא בחיבורין נמי שיהא הנוגע בטמא מת מטמא טומאת ז' וזה אין לו עיקר בשום מקום ולהם א"ל רבא דבוקי סריקי נינהו שמעולם לא אמרו בנוגע בטמא מת שלא בחיבורין אלא ראשון כדתנן שנים טמאין במת א' טמא טומאת שבעה ואחד טמא טומאת ערב חוץ מע"י כלים דרחמנא אמר חרב הרי הוא כחלל ובין בחיבורין בין שלא בחיבורין מטמאין טומאת ז' כדקתני סיפא ד' טמאין במת כלים הנוגעים במת ואדם בכלים וכלים באדם טמאין טומאת ז' הרביעי בין אדם בין כלים טמאים טומאת ערב והך טומאה דכלים ודאי דאורייתא היא דתניא בספרי בחלל חרב בא הכתוב ולימד על החרב שהיא מטמאה טומאת ז' הנוגע בה טמא טומאת ז' הרי למדנו לכלים ולאדם כלים ואדם וכלים (ואדם וכלים) מנין ת"ל וכבסתם בגדיכם ביום השביעי וטהרתם הרי למדנו בכלים ואדם וכלים ואע"ג דבגדים בחיבורין הוא כיון דממעטינן התם אדם ע"כ לבגדים שלבש אח"כ נצרכה.
והא דתניא בספרי כל הורג נפש וכל נוגע בחלל מקיש הורג לנוגע מה נוגע ע"י חיבורו אף הורג על ידי חיבורו לא באו התם אלא למעט זורק חץ וע"י חיבור הכלי באדם קאמר שאפי' הרגו בזריקה ונטמא הכלי באדם קאמר שאפי' חזר ונגע בו הוא טמא טומאת ז'.
אבל רש"י ז"ל כתב בפירוש התורה למדך הכתוב שהכלי מטמא אדם בחיבור. וזה דעת הראב"ד ז"ל ולדבריהם משנת אהלות כולה בחיבורין היא ואין משמעותה כן וכן בפסחים לא מתחזי הכי ועוד דההיא דנזיר קשיא דהא משמע דחיבורי אדם במת דאוריית' כדקא' הושיטו לו מתו ומת אחר פטור ומוקי לה בחיבורין ואם פירש חייב מפני שהוסיף בטומאתו.
וכן ראיתי דעת אחר' לר"מ הספרדי ז"ל שהוא פי' שהכלים מטמאין במת בין בחבורין בין שלא בחיבורין ואדם בין בחיבורין בין שלא בחיבורין אינו מטמא אדם אלא טומאת ערב דין תורה שכל שאמרו בחיבורין דרבנן הוא.
ולדבריה' הללו הא דאמרו בנזיר כאן בחיבורי אדם במת כאן בחיבורי אדם באדם ה"פ חיבורי אדם במת לגבי אותו המחובר לו דאוריית' הוא וקרינן ביה מחולל ועומד ולפיכך אם נגע במתאחר פטור ואם פי' חייב אע"פ שאינו מוסיף בטומאתו אבל בחיבורי אדם באדם כלומר לענין שיהיה המחובר במת עושה הנוגע בו כמי שנגע במת לאו דאוריית' הוא וזוהי דרך ישרה שיבור לו החכם בדברים הללו ולפ"ז מר זוטרא בריה דרב נחמן בוקי סריקי דאמר בכולה מילתא דטומאה בחיבורין לאו כלום היא בטומאת מת מן התורה ואע"ג דגבי נבילות החמיר הכתוב בחיבורין כמו שפי' בפ' השותפין של ב"ב.
ושוב מצאתי בירושלמי במס' נזיר ברייתא שנויה יצא ונכנס רבי טרפון פוטר ור"ע מחייב א"ל ר' טרפון וכי מה הוסיף זה חילול על חילולו א"ל רע"ק בשעה שהיה שם היה טמא טומאת ז' פי' טמא טומאת ערב יצא ונכנס טמא טומאת ז' והרי זה מפו' כלשון ראשון שלנו ההגה.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |