רמב"ן/עבודה זרה/לח/א
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רי"ד - מהדורה קמא רמב"ן רשב"א ריטב"א מהר"ם חי' הלכות מהרש"א רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
פסק ר"ת ז"ל כי האי לישנא דמתנו בפומבדיתא דכל שאינו עולה על שלחן מלכים לאכול בו אין בו משום בישולי עכו"ם. משום דר' יוחנן קאי כי האי לישנא בפ' רי"ש ובפ' החולץ ביבמות (ואומר רב כלישנא) וא"ת רב כלישנא דסורא אמרה קי"ל רב ור' יוחנן הלכה כר"י הילכך דגים קטנים אין בהם משו' בישולי עכו"ם והא דאמר רב אסי דגים קטנים מלוחים אין בהם משו' בישולי עכו"ם דמשמע הא שאינן מלוחין שצלאן עכו"ם אסורין רב אסי משמיה דרב כלישנא דסורא ס"ל ואנן לא קי"ל אלא כר"י.
ואע"פ דסוגיין דכולה פירקין נאכל כמות שהוא חי אין בו משום בישולי עכו"ם אלמא הכי הילכתא פי' הרב דפומבדיתא נמי מודו דכל שנאכל כמות שהוא חי אין בו משום בישולי עכו"ם ואוסופי מוסיף אלישנא דסורא תדע דאמרינן בגמ' מאי בינייהו דגים וכו' ואי פומבדיתא לא מודו בלישנא דסורא איכא בינייהו נמי איפכא כגון דבש שהוא עולה על שלחן מלכים לפומבדיתא יש בו משום בישולי עכו"ם ועוד דקשיא להו מתני' דשרי דבש ומפרשי' עלה דאי משום בישולי עכו"ם נאכל כמות שהוא חי הוא אלא ש"מ דלדברי הכל דבר שנאכל כמות שהוא חי אין בו משום בישולי עכו"ם ואם תדחה דבש נמי אינו עולה על שולחן מלכים לאכול בו את הפת מ"מ א"א שלא תמצא דבר שהוא נאכל כמות שהוא חי והוא עולה דלימא בה איכא בינייהו הא ואי ליכא מידי ממילא מודו פומבדיתא בלישנא דסורא.
ור"ח ז"ל כתב לקמן בדבש ומדחזינן בכל התלמוד דמוקים להו בנאכל כמות שהוא חי אין בו משום בישולי עכו"ם ש"מ דהאי לישנא דוקא מיהו כיון דחזינן באידך פירקין דמפורש ור' יוחנן כאידך לישנא ס"ל כל שאינו עולה הילכך בעינן כתרי לישני נראין דבריו שדעתו כדעת ר"ת ז"ל דכל שאין בו שתי מדות הללו אין בו משום בישולי עכו"ם בין שיהיו מודים פומבדיתא לסורא או חולקין עליהם אנן מיהא כתרווייהו קי"ל ולקולא.
ורבינו הגדול ז"ל כתבן סתם ולא פסק בהו מידי וכתב הא דאמרינן דגים קטנים מלוחים אין בהם משום בישולי עכו"ם דמשמע הא שאינן מלוחים יש בהם כסורא ואפשר שהמלוחין עולין על שלחן מלכים לאכול בהם את הפת שטעמן גדול ואפ"ה שרו כיון שנאכלין מחמת מלחן אין בישולן קרוי בישולי עכו"ם ולדידי מחוורתא (דפיסקא) [דפסק] כלישנא דסורא דבעיין ופשטין בהכי סליקא כוותייהו (וכן) [אכן] נראין דברי (ר"ת) (רבינו הגדול) ז"ל.
מהו דתימא לבשולי מנא קמכוין קמ"ל לשרורי מנא קמכוין. א"ל דהא בפ' כלל גדול אמרי' האי מאן דשרא סיכתא לאתונא חייב משום מבשל ואיתמר עלה מהו דתימא לשרורי מנא קמכוין קמ"ל לבשולי מנא קמכוין ואיכא דמפרק הכא דרבנן הוא ולקולא ולאו מילתא היא.
אלא הכי איבעי ליה למימר, דשרורי ובישולי מנא איכא וכדאמרי' התם דמרפא רפי והדר קמטין ורפוי קמא מיקרי בישול וה"ק הכא מהו דתימ' לבשולי מנא וניזל בתר ההיא כוונ' קמ"ל דלשרורי מנא קא מיכוין ועיקר כוונתו משום קמיטא דבסוף היא ואזלינן בה לקולא.
ורש"י ז"ל לא פי' כן, ובהלכות רבינו ז"ל וקבר בה ישראל קרא מעיקרא שפיר דמי לבסוף אסור והוא ז"ל כבר פי' בפרק כלל גדול שהסיכתא כלי גללים הם והכלים הללו מירפא רפו מעיקרא קודם האור והדר קמטי בסוף וכן פי' שם ר"ח ז"ל ולא נתחוור לי פי' הגירסא הזה לפי' הענין הזה.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |