רמב"ן/עבודה זרה/לו/א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רי"ד - מהדורה קמא רמב"ן ריטב"א מהר"ם חי' הלכות מהרש"א רש"ש שיח השדה |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ושמואל אמר זליפתן של כלים אסורין אוסרתן. פי' דס"ל לתנא דידן דנט"ל אסור וא"ל לשמואל קשיא דבש דקתני סיפא מותר ואמרינן בגמ' למאי ניחוש לה אי משום גיעולי עכו"ם נט"ל הוא ורבותינו הצרפתים מתרצים כן שהדבש נט"ל הוה ואפי' מאיסורין עצמן כשהיו בעין קודם שנבלעו ולפי' מותר אבל שמן מאיסורין עצמן לשבח הוא הילכך אפי' מזליפתן דהוי לפגם נאסר דס"ל כמ"ד בפסחי' גיעולי עכו"ם חידוש הוא דבעלמא נט"ל מותר והכא אסור כלומר שעשה הכתוב פליטתן של כלים כאיסור עצמו שבלע ממנו אע"פ שהוא נפגם בכלים כיון שהיה לשבח בעינו שאילו [פגום בעינו] ודאי מותר דהיינו חידושו דנבילה שאינה ראויה אינה נבלה.
ובהא פליגי, תנא דידן ס' נט"ל בעלמא מותר וגיעולי עכו"ם חידוש הוא ולפי' שמן אסור עשה הכתוב זליפת הכלים כאיסור בעינו דהוא לשבח ודבש מותר דהיינו נבלה שאינ' ראויה לגר דנט"ל בעינו מותר ור"י הנשיא סבר כל נט"ל מותר דלא אסרה תורה אלא קדרה בת יומא דלאו לפגם הוא כדקאמר ר' יוחנן לקמן בפ' השוכר ובפסחים והיינו דר"מ התם וקי"ל כר"י הנשיא ולרב בין לתנא דידן בין לר"י הנשיא לבת יומא לא חיישי'.
ולהאי פירושא שמעינן מינה דשמן לאו פוגם מעיקרו הוא ואפ"ה שרינן ליה משום דלא חיישינן לבת יומא.
ול"נ דסבר שמואל דתנא דידן כל נט"ל אסיר ליה והכי אשכחן תנאי בפ' בתרא דמכילתין וטעמא דדבש לשמואל משום דזהירי ביה למעבדיה בכלים חדשים ומיוחדין לכך דאי מתערב ביה נמי גיעולי כלים מיסרא סרי ומתקלקל וכי אמרינן בגמרא טעמא דאי משום גיעולי עכו"ם נט"ל הוא אליבא דגמ' הוא דסוגיין בה כרב וה"נ אזלא סוגייא דשמעתין כולה ולדידן כבשים וטרית דשרי תנא דידן לא חייש לנ"ט כשאינן מבושלים דהוי טהור מליח וטמא תפל דשרינן בפ' כל הבשר.
הא דאקשינן ושמן דניאל גזר עליו והאמר באלו וכו'. ק"ל ליקשי נמי פת ויין והראב"ד ז"ל מתרץ דה"ה דהא אמר לכל ישראל הורה וכתיב פת ויין אלא חדא מינייהו נקט וחדא תירוצא סליק להו לכולהו ולפי דבריו הא דאמר ר' יוחנן לעיל דמפלטר עכו"ם בשדה מותר היינו משום דר' דכיון דאמר הכי ואסכימו בטל הוא ובית דינו גזירת תלמידי שמאי והלל אבל של דניאל במקומה עומדת.
ונ"ל דדניאל הורה ודאי לכל ישראל ומיהו לא קבלו ממנו בדברים שהם חיי נפש כגון פת ויין והיינו דאמרינן וכ"ת דניאל גזר לא קבלו ממנו כלומר כמו שהוא בפת ויין א"כ מאי אסהדותיה דרב שמן ולדידן בשדה לדברי המתיר לא נתבטלה בו גזירת י"ח דבר כלל.
הא דאמרינן לעיל אלא דניאל גזר בעיר ואתו אינהו גזור אפי' בשדה. ואקשינן א"ה ר' יהודה וכו' ה"ג לה א"ה ר' יהודה הנשיא היכי מצי מבטל תקנתא דתלמידי הלל ושמאי וה"פ אא"ב דדניאל גזר מדכתיב ויין משתיו ר' יהודה הנשיא לרב טעה בהכי דלא ס"ל דדניאל גזר כלום דלא דריש משתיו אא"א תלמידי שמאי והלל גזרו י"ח דבר ודאי שמיע והיכי שריא.
ואיכא נוסחי עתיקי דכתיב בהו ר"י הנשיא היכי מצי מבטל ולהני נוסחי אפשר דהדר נמי אקושיא דאקשי ליה שמואל לרב ותלמודא הדר ובעי לה מיניה דר"י הנשיא היכי שריא גזירה דדניאל דאוסיפו עלה תלמידי שמאי והלל ואיהו שרא דכולהו ואפי' לנוסחא קמן מצינא לפרושי דה"נ קאמר היכי מצי ר"י הנשיא למשרי אפי' תקנתא דתלמידי שמאי והלל וכ"ש של דניאל ועוד דשמא בשדה בלבד התיר ולא עקר בשל דניאל כלום מ"ה אקשי בתלמידי שמאי והלל ומפרקין לה כדאיתא.
והא דאהדר רב לשמואל שמלאי לודאה קאמרת לא הוה צריך לא לימא שלא פשטה אלא משמע דרב לא ס"ל כי שריותיה דר"י הנשיא ומ"ה הוה דחי ליה מיניה והיינו דקאמר אם הם לא דרשו אנן נמי לא נדרוש דקסבר דטעה ר"י הנשיא כשהתיר מפני שלא דרש והכי משמע בירוש' דאיתמר התם ר' יצחק בר שמואל בר מרתא נחת לנציבין אשכח שמליין הדרומי יתיב ודרש ר' ובית דינו התירו את השמן שמואל אכל רב לא קביל עליה מיכול א"ל שמואל אכול דלא כן אנא כתבנא עלך זקן ממרא.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |