רמב"ן/עבודה זרה/לא/א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ומפתח וחותם בידו. גרסינן בכולהו נוסחי אלא שכל המפרשים פירשו או חותם וכן מצאתי בתוספת' ופסק רב כר"א דמתיר אפילו בשתיה.
ואיכא למפרך דהא רב אמר לקמן בפרקין אסור חבי"ת בחותם אחד ור"ת ז"ל כתב בס' הישר שלו דהתם בישראל ע"ה חשוד דהכי הוא כולה סוגי' וחב"ת נמי בישראל חשוד והוא גרוע מגוי וטרח טפי לזיופי ואחרים העמידוה במטהר יינו של עכו"ם ברשותו דחותם בתוך חותם בשומר שאינו בא לקיצין דמי ואין זה כלום דחב"ת לא במטהר אלא בכל ענין הוא אסור ודכוותייהו יין.
ודברי ר"ת ז"ל עצמו אינן נוחין לי דליכא בכולה שמעתא חשוד בכשר דע"ה לא חשיד אהני כלל ואפי' בסוריא דחשידי למכור בשר לא תניא דלא חשידי ביה ועוד אפילו חשוד לאכול ולמכור אינו חשוד להחליף דתנן המפקיד פירותיו אצל כותי ואצל ע"ה בחזקתן למעשרות ולשביעית ואפילו במתעסק בהם מסקנא בפ"ק דחולין דליחלופי לא חיישינן כלל וישראל משומד לא תניא הכא.
ובירושלמי (ב,ג) תמן תנינן הפקידו אצל עכו"ם הרי הוא כפירותיו [ר' חנינא בעי קומי ר' מני מה כפירותיה] ממש פטור טבל ברור ממקום אחר אמר ליה ולכל דבר ולא על יאות ר' חנינא מתריס לקבליה הפקידו אצלו בחותם אחד ר' חנינא ור' מונא ח"א אסור וח"א מותר מה פליגין בהנייה אבל בשתיה אסור ר' אמר חב"ת אסור חמפ"גמותר וכו' הא משמע שאף במפקיד אצל עכו"ם נאמרו הדברים.
ואפשר לומר דלישני נינהו אליבא דרב דהכא לתרי לישני בתראי לא פסק רב כר"א והא דאמר ר' אשי חומץ שלנו ויין שלנו ביד עכו"ם א"צ חותם בתוך חותם וכו' מתני' וברייתא מתרץ דהא אתו לאשמועינן ואתיא כרבנן אבל כר"א קי"ל כדקא מברר בפ' השוכר אלא מיהו סוגיין דאמר רבא ה"ד חותם בתוך חותם לא קי"ל הכי ביין אלא נ"מ לענין אחר.
והראב"ד ז"ל כתב בפירושיו דתקנתא דבתראי היא דלא למעבד כר"א והיינו דאתמר התם בהשוכר וכי מאחר דקי"ל כרשב"ג דלא חייש לשתומא וקי"ל כר"א דלא חייש לזיופא מ"ט לא מותבינן חמרא בי עכו"ם משום שיבא ופי' הרב ז"ל משום גזירת שיבא ואינו נכון דאפי' בשני חותמות נמי יש לחוש לשיבי.
וי"מ שלא התיר ר"א אלא במיחד קרן זוית או שוכר בית בחצירו של עכו"ם והיינו דאמרינן במיחד לו קרן זוית דמעיקרא נמי קים לן דבחותם א' היא מתניתא דבלא חותם ודאי נגע ומנסך ליה ואפ"ה חיישינן לחלופי ולזיופה והא דתניא אצל נכרי כפירותיו אפי' בחותם אחד היא מדלא מתרצינן אסור בשתיה ומותר בהנאה בחותם א' ואצל עכו"ם כפירותיו בלא חותם ור"א במיחד דכיון דייחד לו קרן זוית בדיל מיניה ומרתת עכו"ם ולא טרח ומזייף חותמו מימר אמר כיון דיתד לו מקום מיקפד קפיד עליה טפי ובדיק בחותמו וחזי דמזויף ופלוגתא דר' אלעזר ור' יוחנן אפי' ביחד ומ"ה אוקמוה דלא כר"א דלר' יוחנן לית ליה תקנתא אלא בחותם בתוך חותם.
ורבינו הגדול ז"ל פסק כר"א וכתבה לדרב אשי דלעיל ולסוגיין דחותם בתוך חותם ודבריו מתקיימים על הדרך הזה שכתבנו.
ובה"ג ז"ל כתבם בלשון הזה ת"ר א' הלוקח וא' השוכר בית בחצירו של עכו"ם מלאהו יין ומפתח וחותם ביד ישראל ר"א מתיר בשתיה וחכמים אוסרים והלכתא כר"א א"ר אלעזר הכל משתמר תוחם בתוך חותם חוץ מן יין ור' יוחנן אמר אף יין והלכתא כר' יוחנן, אלו דבריו ז"ל.
ומטין דבריו ודברי רבינו ז"ל שהם מפרשים שמועתו של ר"א במפתח וחותם שניהם וקולו של ר"א משום דעביד מפתח וחותם כשני חותמות ואע"פ שאין מפתח צריך להזדייף ואין הלה מכיר בו כלל וכולה סוגייא הבי אפרשא להו דמפקיד יינו אצל עכו"ם דברייתא בחבית סתומה היא דהיינו חותם א' ור' ירמיה דאוקמה במיחד לו קרן זוית במפתח ביד ישראל קאמר והיינו מפתח וחותם ולישנא קמא דר"א ור' יוחנן אברייתא קיימי וחותם א' ומפתח קאמרי ולישנא בתרא לא קאי אברייתא. ושני חותמות בלחוד היא והלשון הזה מסתייע מן הירושלמי וההוא דאמרינן בפ' השוכר מ"ט לא מותבינן חמרא בי עכו"ם בחביות סתומות ולשכור בית מהם קאמר.
אבל ק"ל על ב' לשונות הללו ההיא דאמרינן בפ' כל כתבי הקדש התיר להם ר' חנינא לבית ר' לשתות יין הבא בקרונות של עכו"ם בחותם א' ולא ידענא אי משום דסבר לה כר"א אי משום אימתא דבי נשיאה והכא חותם א' בלחוד הוה וביד עכו"ם ממש הוה.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |