חתם סופר/עבודה זרה/לא/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות רי"ד - מהדורה קמא
רמב"ן
רשב"א
ריטב"א
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
בית מאיר
חתם סופר
רש"ש

שינון הדף בר"ת


חתם סופר TriangleArrow-Left.png עבודה זרה TriangleArrow-Left.png לא TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

סתם יינם וכו' בירושלמי שאינו מטמא כלל הרי מבואר כפירש"י שלא גזרו עליו טומאה כלל רק שמקבל טומאה ממקום אחר ולאפוקי ממ"ד פ' העור והרוטב אוכל שאי אתה יכול להאכילו לאחרים אינו מטמא טומאת אוכלי' וה"נ הרי אסור בהנאה מ"מ מטמא טומאת אוכלי' דמן התורה מותר בהנאה ורבנן הא דאסרו להחמיר אבל לא להקל שלא יטמא טומאת אוכלי' ומה שהקשו תוס' מפ"ק דפסחים ע"ש פירש"י ולק"מ:

המפקיד יינו וכו' כ' תוס' ואע"ג דחיישי' לזיוף וכו' פי' דרב אשי אמר לעיל משום חלופי לא טרח ומזייף פי' כיון שאינו מרויח אלא ההבדל בין יין טוב ליין שאינו משובח כל כך לא חשיד לזיופא אבל הכא חיישי' שיגנוב וישתה ממנו ולא יחליפנו ביין אחר וירויח כל היין ויאסר בשתי' ממגעו דנהי דריב"ב מתירו בהנאה לא התירו בשתי' ע"כ אסור בשתי' מיהת ועדיין הוקשה לתוס' כיון דגזרי' איסור שתיי' הו"ל לאסור בהנאה ג"כ משום איחלופי ולא דמי לדרב אשי לעיל דהתם אפי' בשתי' מותר ומשום איחלופי לא גזרי' כיון דאיכא חותם א' אבל הכא שנאסר בשתי' הי' ראוי' לחוש לאחלופי ג"כ לכן כ' תוס' כיון דאיסורא דרבנן הוא לא גזרו כל כך כנלע"ד פי' התוס':

הרי הן כפירותיו לשביעית ולמעשרות לפום פירש"י בבכורות י"א ע"ב מיירי בפירות מתוקני' של ישראל וס"ל להאי תנא אין קנין לנכרי להפקיע ממעשרות ואמר הכא הרי הן כפירותיו של נכרי שהם טבלים והוה בעי בירושלמי למימר שמפריש מהם על מקום אחר כי ודאי החליפם אלא דמשמע דלא קאי במסקנא בירושלמי אבל עכ"פ צריך להפריש וליתן לכהן וללוי והרא"ש בפי' המשנה דדמאי הקשה לימא ללוי אייתי לי ראי' כמו בדמאי וצריך לומר בדמאי רוב מעשרי' הם משא"כ בגוי ודאי מחליף הוה ספק עצום ואמרי' בכה"ג צדק משלך ותן לו ושפיר פריך ש"ס אם אפי' ממון מוציאי' מכ"ש דה"ל לן למיחש ליי"נ אפי' הוא דרבנן:

אך הרמב"ם בפי' המשנה וכן בחיבורו ומביאו תי"ט מפרש דהתנא ס"ל יש קנין לנכרי להפקיע ועל כן הרי הן כפירותיו של גוי דכיון דנותני' לו מתוקני' אפי' לו יהא שהחליפם מ"מ הא של גוי נמי כמתוקן ע"ש וצ"ע מדשמעתין ע"כ נלע"ד דאין זה משנה דהתם דשם לא נאמר אלא הרי הן כפירותיו ותל"מ וברישא תנן למעשר והדר לשביעי' וע"ש תי"ט מ"ט הקדים מעשר לשביעי' ובשמעתין הגירסא כפירותיו לשביעית ולמעשר ע"כ ס"ל לרמב"ם הכא ברייתא אחריתי היא ונהי דתנא דמתני' ס"ל יש קנין לנכרי להפקיע והרי הן כפירותיו להקל ולפוטרם מ"מ הברייתא ס"ל אין קנין וקמ"ל לא מבעי' לשביעי' שהוא רק איסורא אלא אפי' למעשר שצריך ליתן לכהן וללוי ולא נאמר המוציא מחבירו עליו הראי' וא"כ ה"ה הכא ה"ל לחוש ליי"נ:

דאמר רב הלכה כר"א עתוס' וצ"ע שיטת ר"ת דמוקי דרב אשי לישראל חשוד הא כ' ש"ך רס"י קי"ט בישראל חשוד לא שייך חבת נסוך א"כ למה צריך חב"ח שוב הראני כי כבר הרגיש מהרמ"ל וצ"ע:

שם יהא פירותיו נ"ל פי' הקרא אם ימלאו העבים גשם על הארץ יריקו ואם יפיל העץ בדרום או בצפון מקום אשר יפול העץ שם יהא פי' שפע אלקי וחכמתו היינו גשם העבים על הארץ יריקו אפי' על בלעם ומרגולא בפומי' דאינשי תלמידיו של אאע"ה ותלמידיו של בלעם הרשע כי מהתלמידי' ניכר תוכו של הרב כי אאע"ה הי' כמלאך ה' צבאות ע"כ ציוה את ביתו ואת בניו אחריו ושמרו דרך ה' ותלמידיו של בלעם הרשע כחשו בה' והפקירו בנותיהן להכשיל והיינו אם ימלאו העבי' גשם ויריקו חכמתם על אנשי הארץ אכתי ספק אם יפול העץ היינו החכם אם בדרום למיימיני' או בצפון למשמאילי' ובמה יודע איפה מקום אשר יפול העץ שם יהי' פירותיו תלמידיו מהם יודע מה הי' מעשה העץ הזה:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף