רמב"ן/חולין/מח/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבנו גרשום
רש"י
תוספות
רמב"ן
רשב"א
מאירי
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
חתם סופר
קרן אורה
רש"ש

שינון הדף בר"ת


רמב"ן TriangleArrow-Left.png חולין TriangleArrow-Left.png מח TriangleArrow-Left.png א

ריאה הסמוכה לדופן. יש לה מחמירין ומפרשים דווקא שסמוכה כולה אבל סרוכה לא. ואין דקדוק הלשון כן שיש במשמעותו סמוכה סרכא כדאמרי' בתרתי אוני דסמיכי אהדדי אלא בין בדבק בין בסרכא וכן הדין נותן וטעמי' דרב נחמן משום דקסבר אעפ"י שאין סרכא בלא מכה ושם נקב יש בה תולין המכה בדופן ואין אוסרין בסרכא אלא כשהנקב פוסל בב' מקומות שלה. העלה צמחין כיון שרגלים לדבר אמרינן שמא מחמת הריאה נסרכה ואבימי אמר לעולם חוששין לספק איסור' דספק איסורא הוא וטעמי' דר"ן נוטה לדעול' בשישב לה קוץ בוושט. ולאין חוששי' לספק דרוסה א"נ קסבר שהדופן שהוא קשה אינו נסרך ברגילות לריא' אלא מחמת מכה שלו א"נ סרכא לר"ן ספקא בנקב משוי לה וכשאין ב' מקומות פוסלין בה הו"ל ספק ספקא.
וקי"ל כאבימי דאמר אחת זו ואחת זו חוששין לה ומאי חוששין כדרבא דאיכא מכה בדופן אף על פי שהריאה נמי העלתה צמחין תולין בדופן מפני שהריאה עלולה להעלות צמחין מחמת הבל של מכת הדופן ובתוספת מחמירין ומפרשים לרבא בדלא העלתה צמחין אבל העלתה צמחין אין מכת הדופן מתרת ואי ליכא מכה בדופן טרפה ולא מתכשרא לעולם בנפיחה ואיכא נוסחאי דגרסי להו ואי ליכא מכה בדופן מחמת ריאה היא ואע"ג דלא מפקא זיקא טרפה, וכן גי' רבינו הגדול ז"ל.
ורב נחמיה בריה דרב יוסף דבדיק לה בפשורי יש לפ' דפליג עליה דרבא דאי נמי ליכא מכה בדופן אי לא מבצבצא כשרה וכן היא השיטה דהיכא דרבא טריף רב נחמיה בדיק כליש' דמתני מר זוטר' ואין הלכה כרב נחמן דקי"ל בשל תורה הלך אחר המחמיר.
ויש לפרש שהיא בדיק' אחרת שאם לא בדק בסכינ' דחריף פומיה והוציאה ולא נודע אם יש מכה בדופן אם אין מכה בדופן בודקין את הריאה בפשורי ואי לא מבצבצ' תלינן לקול' ואמרינן מכה היא בדופן ולא מחמת ריאה והיינו דאמרינן דהא איכ' מכה בדופן תלינן כלומר וכיון דכי חזינן מכה בדופן תלינן כי לא חזינן מכה בדופן ולא מבצבצ' תלינן ואעפ"כ סמכו רבותינו על דברי רבא שהוא מחמיר ואין לה תקנה אלא היכ' דאיכ' מכה בדופן.
ורש"י ז"ל מחמיר ומפרש דר"ן בדאיכא מכה בדופן הוא דבדיק לה בפשורי ולא גריס בשלמ' התם בעי בדיקה דהא איכא מכה בדופן תלינן.
ואין צורך למחוק גירס' זו, וה"פ: בשלמ' התם בעי בדיקה וסגי ליה בהכי דהא איכא מכה בדופן ותלינן בדופן כיון דלא מפק' זיקא אבל הכא כיון שסרוכה אסורה דאי האי אינקיב טרפה ואי האי אינקיב טרפה וה"ג בכולהו נוסחאי דהא איכא מכה בדופן תלינן ומגיהי ספרים הוא שהגיהו דהא אי איכ' מכה בדופן.
וכלשון הזה כתב רבי' האי גאון ז"ל בתשו' אבל תרתי אומי חדא דימינ' וחדא דשמאל' בדתלינן מן צולי כפלי אי חזי מכה בצולי בדקינן לה לריאה אי לא מבצבצה כשרה אמרינן לאו ריאה היא דסרך אלא תרב' הוא דסרך אבל נראה שאין כן דעת רבינו יצחק ז"ל שלא כתב לדרב נחמיה כלל.
ושמא דעת הגאונים ז"ל לומר דכי אמר רבא אי איכא מכה בדופן תלינן בדופן לאחר נפיחה קאמר ורב נחמיה פליג ואמר דאפי' אי ליכא מכה בדופן בנפיחה סגיא וקי"ל כרבא ומיהו לעולם לא משתריא אלא בנפיחה דהא חוששין קאמרינן וכ"כ הראב"ד ז"ל ואלו החומרות שאין במשמ' לפרש סתם סוגיות בבדיקה.
ורבי' יעקב ז"ל מיקל ומפרש דרב נחמיה אליכא מכה בדופן כלשון ראשון שכתבנו ופוסק הלכה כרב נחמיה ושאר סרכותיה הנידונין מזו כולן מתירין אותו בנפיחה וכבר בטלו דבריו מפני דברי הגאונים ז"ל ועוד שהוא ידוע דבשל תורה הלך אחר המחמיר ורבא נמי גברא רבה הוה ומרבנן סמיכי הוא בכולה תלמודא טפי מרב נחמיה ברבי יוסף.
והוי יודע דכי תלינן מכה בדופן ה"מ דנפקא סרכא ממקום מכה אבל במקום אחר לא ואפי' סרוכה במקום מכה אי סרוכ' נמי [שלא] (אלא) במקום מכה אסורה ואין זה אלא לפנים וכ"כ רבי' האיי גאון ז"ל.
מדקאמרינן והוא דסביך בבשרא ולא אמרינן והוא דסביך בדופן כדקאמרינן ודופן סותמתה ש"מ שיפה פירש"י ז"ל דדוקא סביך בבשר שבין הצלעות אבל בעצמות עצמן אין זו סרכא קיימת וסביך בבשרא ובגרמא יש מתירין ויש אוסרין והמחמיר תבוא עליו ברכה ופי' סביך בסרכא ושלא תאמר מאי דופן סותמה שהיא סמוכה לה אבל אינו צריך שתהא נסרכת כלל קמ"ל שאם אינה סרוכה אין סמיכתה סתימה.
והיכא דסריכה אונה לדופן מגבה כלפי פנים כלומר לצד חלל הגוף לדופן מסתברא דטרפה דלאו היינו חתוכה דאוני ולאו היינו רביתא וכדברי הרב הנשיא ז"ל אפי' מבין חיתוך ולדופן לא הכשיר' אלא מגבן כלפי דופן.


< עמוד קודם · עמוד הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.