רמב"ן/גיטין/פז/א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רמב"ן רשב"א חי' הלכות מהרש"א פני יהושע חתם סופר רש"ש תפארת יעקב |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
זו ששנינו עד א' עברי ועד א' יווני שניהם פסולים. אין פירושו של רש"י ז"ל בה נכון אלא בחתומין כדרכן בשטות סמוכות עסקינן דומיא דרישא, ואקשינן עלה ולתכשר האי בעד א' עברי ועד א' יווני. ולא גרסינן תו והאי בעד א' עברי ועד א' יוני.
והכי פי': נהי נמי דחייש תנא דידן ביונית דילמא גונדלית חתום לתכשר האי שהצד ימין בעד א' עברי ועד א' יוני, ואי כדרכן חתום ימין כשר בשני עברים, של שמאל בשני יונים, אלא לטעמיה אקשיה ליה דשל ימין ממה נפשך כשר אבל שבצד שמאל פסול, ומפרקינן דלמא גונדלית חתום תלתא אחד, וחד אחד, כלומר דלמא עברי האחרון חתם גונדלית והיונים כדרכן נמצא בשל צד ימין אין בו אלא עברי הא' שהוא הראשון שאין לחוש בו דראשון לעולם כדרכו הוא חתום, והיינו טעמא דרישא דלא חיישינן דלמא עברי חתום גונדלית ופסלינן שניהם, דכיון דשני עברים ראשונים הם אין לחוש דקמאי לעולם כי אורחייהו חתימו, אבל דבתר יוני, או יון בתר עברי איכא למיחש לגונדלית חתום משום דלמא אורחא דקמאי נקט כדפר"ת ז"ל.
ויש לגרוס נמי כדכתי' בנוסחאי דילן ולתכשר האי בעד א' עברי ועד א' יוני, והאי בעד א' עברי ועד א' יוני, והכי קאמר ממה נפשך שניהם כשרין, אי דרכו חתום ימיני כשר בשני עברים ושמאל כשר בשני יונים, ואי שלא כדרכן חתום, שנים על זה ושנים על זה ודאי חתוםולתכשר כל חד בשני עדים בעברי ויוני דקס"ד שכל שנים מהם דרך א' מהם ואלומי קושיא, ומפרקינן דלמא עברי שני שאחר היוני חתם כדרך היוני והוה להו תלתא אשל שמאל וחד אימין, א"נ יוני שתחת עברי נהג מנהג עברי נמצאו שלשתן אשל ימין, ובדין הוא דלימא כלהו גונדלית חתום ואיכא למימר האי חתום אי אהאי אלא שאין דרך ראשון לשנות מנהגו שהוא סבור להחתים אחריו כמותו, אבל לשון ר"ת ז"ל יותר נכון וכך הגרסא שנו כתובה בנוסחאות מדוקדקות.הא דאקשינן ולתכשר האי בראובן ולתכשר האי בבן יעקב עד. משמע דקס"ד דהא דתנן איש פלוני בן איש פלוני ולא כתב עד, ה"ה לאיש פלוני בלחוד ולא זו אף זו קתני, עד דמתרץ ליה דלא כתבינן עד, כלומר ואינו כשר עד שיכתיב עד, א"נ י"ל דמעיקר' קס"ד דהאי עד דכתיב בשני קאי אראובן ואבן יעקב והוה ליה כראובן עד וכבן יעקב עד, ומפרקינן דכתיב ראובן בן אקמא ויעקב בן אבתרא, ואקשינן ולתכשר האי בראובן בן, דמשמע אני בנו של ראובן בדרך פי' חתימת היונים, ומפרקינן דלא כתיב ביה עד, הלכך האי דיעקב פסול שאין כתיב בו רק שמו בלא עד, וזה שכתוב בו ראובן בן כשר שכיון שחתם עליו שם אביו וכתיבתו לא בעי עדים, דהוה ליה כפלוני בן פלוני שאע"פ שלא כתב עד כשר שכתיבתו כמו שפירש שמו היא, כדתניא בראשונה היה כותב אני עד, ואם היה כתב ידו יוצא ממקום אחר כשר, ואין פי' זה מחוור שחם היו מכירין בו שהי' חתימת ראובן עצמו אי אפשר לפרש ראובן בן, בנו של ראובן.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |