רמב"ן/בבא מציעא/צג/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
רמב"ן
רשב"א
שיטה מקובצת
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
רש"ש
אילת השחר

שינון הדף בר"ת


רמב"ן TriangleArrow-Left.png בבא מציעא TriangleArrow-Left.png צג TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


אי הכי אמאי פטור תחילתו בפשיעה וסופו באונס חייב. פי' אי אמרת בשלמא דעל בעידנא דעיילי אינשי ניחא דאע"ג דלא פטר נפשיה בהכי אם יכול להציל מ"מ כיון שלא פשע פשיעה גמורה מתחלה וסופו באונס גמור פטור ושמעי' מיהא דהא דאמרי' תחלתו בפשיעה וסופו באונס חייב דוקא בשפשע פשיעה גמורה ששו"ח מתחייב בה אבל אם לא פשע פשיעה גמורה אע"פ שלא שמר כדרך שהיה לשומר שכר לשמור ותחלפו בכעין גנבה ואבידה וסופו באונס ששומר שכר פטור בו אף זה פטור שאע"פ שלא שמר מתחלה כל צרכו כיון שלא פשע פטור הוא וזהו קצרו של דבר אין בין שומר חנם לשומר שכר בתחלתו בפשיעה וסופו באונס ולא כלום בכל מה שזה פטור זה פטור ויש קצת ראיה ממה שאמרו אף שומר שכר שמסר לשו"ח פטור שהרי מסרה לבן דעת ואמאי הרי המוסר לשומר חנם לא שמר אלא כשומר חנם שהרי יודע הוא שאין על זה לשמור אלא בשמירה פחותה והרי זה כמו שנעל בפניה בדלת שיכולה לעמוד ברוח מצויה וכשנאנסה בענין ששומר שכר פטור אף הוא פטור ואין מחייבין אותו מפני שלא שמר כראוי מתחלה ולא אומר אם יכול להציל ואע"ג דלא קי"ל הכי התם משום טעמא דלא מהימן ליה בשבועה הא איכא עדים או דמפקיד גבם כל יומא הכי נמי דפטור כיון שאין תחלתו בפשיעה גמורה.

ועוד אמרו בפ' ד' וה' ומשלמין את הכופר וחייבין להחזיר דמי שור לבעליו חוץ מש"ח ואוקימנ' לר' אלעזר דאמ' אין לו שמירה אלא סכין והא הכא דלא שמר' כראוי לענין נזיקין וה"ל לחיוביה משו' תחלתו בפשיעה וסופו באונס וכ"ש הוא דהא בהך פשיעה אזיק אלא כיון דלאו פשיעה ממש היא דהא עביד שמירה פחותה דש"ח לא מחייבינן ליה משו' דלא שמר כראוי לנזיקין וכ"ש למילי אחריני דאירע בהן אונס.

נראה דשומר שכר שהיה לו לקדם ברועים ובמקלות בשכר ולא קדם אינו משלם את כולה אלא מנכין לו שכרן ואם לא היה יכול לקדם אלא בדמי דמיהן אינו משלם אלא שומת כושרה של בהמה א"נ דמי טירחא, וצ"ע:

איבעי לך לעבורי חדא חדא וכו'. מדברי רבינו הגדול ז"ל למדנו שלא אמר כן אלא בשומר שכר דבעי נטירותא מעליותא וכדרב חסדא ירבה בר רב הונא ואיברא סוגיא הכי משמע אבל בשומר חנם פטור וקשיא לי דבפ' הכונס גבי נפלה לגנה ורב כהנא אמר לא שנו אלא שהוחלקה ברגליה אבל דחפתה חברתה פשיעה היא דא"ל איבעי לך לעבורא חדא חדא, ופסק רבינו הגדול ז"ל הלכה כוותיה אלמא פשיעה גמורה היא לחייב עליה אפי' שומר חנם כדקאמרי' בגמ' בהדיא, ועוד התם שן היא ושן ורגל בשמירה פחותה סגי ליה כשומר חנם ואפ"ה מחייב והכא אמרת שאינה פשיעה ושו"ח פטור עליה.

ואיכא למימר ודאי פשיעה [היא] שכיון שדרכן להיות דוחפות זו את זו והעבירן כאחת אין כאן שמירה לא מעולה ולא פחותה הילכך בשן ורגל חייב שאין כאן שמירה כלל, ומיהו שומר חנם פטור שלא קבל עליו לטרוח כ"כ אלא שיהא שומרן ומעבירן כמו שעושה בשלו אילכך אע"פ שאין שמירה כלל פטור שע"מ כן קבל תדע דהא אמר רבה על בעידנא דעילי אינשי וגני בעידנא דגני אינשי פטור, ואע"ג דפליג עליה דרבה בשומר שכר מיהו בשומר חנם פטור כדקאמרי' בהדיא לא סבירה להו הא דרבה דלהכי יהבי לך אגרא וכו' ואלו שהניח שורו ובא לעיר אפי' בעידנא דעילי אינשי והזיק בשן ורגל ליכא ספיקא דחייב שהרי לא שמר לא שמירה פחותה ולא מעולה אלמא אין שומר חנם צריך לשמירה פחותה בכל מקום אלא כדרך השומרין את שלהן, וזו שפסק רבינו הגדול ז"ל התם כרב כהנא ולא כרבא משום דשיכא לה בשמעתין ואע"ג דהכא בשומר שכר איתמר והתם בשמירה דשומר חנם והכי פסק ר"ח ז"ל:

לראשי הצוקין ונפלה הרי זה אונס. כתב עלה רבינו הגדול ז"ל והוא שתקפתו ועלתה תקפתו וירדה, והראב"ד ז"ל השיב דהא ההיא אוקימתא דאוקמיה הכי בפ' המפקיד אליבא דאביי הוא וכבר פסק רבינו גופיה ז"ל כרבא חזרנו אנו ודנינו לזכותו אין ודאי דאליבא דאביי אוקמוה ואליבא דרבא לא הוה קשיא להו התם מידי מיהו אנן השתא דקי"ל כרב פפא דא"ל איבעי לך לעבורי חדא חדא וכרב חסדא ורבה בר בר הונא דמחייבי בההוא דשריג בנהר פפא על כרחין אית לן לאוקמה בשתקפו ועלתה שאם לא תקפו חייב שהיה לו לתקפה ולא תקפה בשומר שכר שמירה מעלייתא היא טפי מכי נטרי אינשי יש לו לשמור כמסקנא דסוגיין, וההיא סוגיא דלא קשיא להו אלא לאביי אליבא ברבה היא דהא אביי ורבא תרויהו אליבא דרבה כדמפרש התם:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון