רמב"ן/בבא בתרא/קלא/א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רשב"ם תוספות רמב"ן רשב"א שיטה מקובצת מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אמר ליה אביי משום דקא מפיק לה בלשון ירתון. פי' הרב ר' שמואל ז"ל דכיון דאמר לשון ירושה הכי קאמ' בנים אשר יולדו לו ירשו נכסי לכשאמות ולכי מייתי הרי הם בעולם, ואינו נכון שא"כ הוה ליה למימר משום קאמר ירתון או לומר לשון ירתון שאני ותו דתנן בפ' מי שמת (קמ"א) האומר אם ילדה אשתי זכר יטול מנה ואקשינן עלה כר' יוחנן בן ברוק' אימר דשמעת ליה לדבר שישנו בעולם וכי' וקשי' דר' יוחנן בן ברוקא בלשון ירושה היא והיכא דאמר בלשון ירושה הא אמרת דקתני ואפי' לדבר שלא בא לעולם.
ויש מפרש' כן, ולימא ר' יוחנן בן ברוק' היא דסבירא ליה דיש חלוק בין ראוי ליורשו לשאינו ראוי ליורשו דלשון ירושה דלא מהני באחר מהני בראוי ליורשו הכא נמי אע"ג דבעלמא עובר לאו בר זכיה הוא אבל עובר דראוי ליורשו דאית ליה זכיה כך פי' הרב אב"ד ז"ל ולהאי פירוש' איכא למימר דהיכא דאמר בלשון ירושה ובראוי ליורשו מהני כדאמרי' הכא ואינו נכון אבל יש לי לו' דהתם לא אמרי' הכי אלא משו' דסבר רב הונא לכשתלד לא קנה אבל אביי ס"ל לכשתלד קנה ולפיכך אמר דבלשון ירתון מהני כך יש לדון לדעת הרב ר' שמואל ז"ל ולא נהיר' משום דק"ל אף לכשתלד לא קנה ור' נתן תנא הוא וליכא למימר דס"ל לכשתלד קנה דא"כ קשיא אדרב הונא.
והרב ר' יהוסף הלוי ז"ל פי' משום דקא מפיק ליה בלשון ירתון כלו' להכי דייק דר' יוחנן ב"ב היא ואפילו בברי' אמר משום דקא מפיק לה תנא בלשון ירתון משמע דלשון ירושה מהני בעלמא ולא אצטריך תנאי בית דין אלא לשוויי דשב"ל כמי שבא לעולם דאי ס"ד לשון ירתון בעלמא לא קני אמאי מפיק ליה בלשון ירתון וצריך לתנאי בית דין ליפקה בלשון יסבון דמהני בעלמא בלא תנאי ב"ד וכי תימ' להכי איצטריך לשון ירתון דלא טרפ' ממשעבדי א"כ ליתקנו דלא טרפ' ממשעבדי וליתני הכי יתבון מבני חרי וכן עיק' ואי קשיא לך אי הכי ר' לעיל אמאי הדר ביה מטעמיה קמא לאו מילתא היא דהכי קאמר ר' הא ב"ד של ראשוני' לא אמרו בפירו' שלא תטרוף ממשעבדי ולא תנן יתבון כסף כתובת' מבני חרי אלא סתם נאמר' ואי יסבון תנן הא דקיימא לן דלא טרפ' ממשעבדי מנא לן אלא ודאי ירתון תנן וממילא ידעי'..
ולענין פסקא לא איתברר לן מאי דשת' רבינו הגדול ז"ל בהלכות "ובעיין לא אפשיטא", דע"כ אפשיט' מדר' נתן והני אמוראי דיוקא בעלמא הוא דדייקי עלה ואיהו תנא הוא ולא פליני עליה ומסקנ' נמי כותיה היא ורב סעדיה גאון ז"ל כתב ואפשיט' בעיין מדר' נתן, וכך כת' ר"ח ז"ל, אבל אמר בשם רבינו האיי גאון ז"ל דלא איפשיט'.
ונראה דס"ל לאביי דהא דהדר ר' לגבי ר' נתן דאמר ילדות היתה בי לא שהודה לדבריו שמשנתנו כר' יוחנן ב"ב אלא לומר שטעה כשאמר לא יסבון תנן אבל משנתנו לעולם רבנן היא ור' נתן נמי ספוקי מספק' ליה אי מתני' ר' יוחנן ב"ב ותפשוט דבברי' נמי אמרה או דילמא רבנן ולא תפשוט.
וכך יש לגרוס שניתם משנתכם כר' יוחנן ב"ב בתמיה דרך שאלה ואי נמי אמרה בניחותא כיון דס"ל דלרבנן לא ירתי על כרחו היה צ"ל דבברי' נמי אמרה ומיניה לא פשטינן מידי אלא ממסקנא דמילתא מוכחינן בעיין וכשתדקדק בדבר בגמ' תדע שהרי אמרו מאן שמעת ליה דאית ליה האי סברא רבי יוחנן ב"ב ושמע מינה דאפי' בבריא נמי אמר ואמאי הוצרך לכך דהא בהדי' א"ר נתן ר' יוחנן ב"ב היא אלא ש"מ דר' נתן משאל הוא דשאיל לה מדר' ורבי לא מצינו שפשט לו כלום ואע"ג דאסיקנ' בתרי ב"ד תקון לאו הסקנא דסמכא הא למפשט בעיין אלא לומר שלא טעה ר' נתן אלא שמא ר' יוחנן ב"ב היא ובתרי ב"ד תיקון ומיהו כיון דאיכא למימר הכי והכי בלשון ירושה בברי' אין לנו דר' לא פשיט ליה לר' נתן כלום אלא לומר שטעה כשאמר לו יסבון תנן.
עוד אני דן לדע' רבינו האיי גאון ז"ל ורבינו אלפסי ז"ל, שכך פירשוה, משום דקא מפיק ליה בלשון ירתון בודאי שר' יוחנן ב"ב לא אמר אלא בדבר שבא לעולם אבל להכי דייק ר' נתן דר' יוחנן ב"ב היא משום דקא מפיק לה בלשון ירתון דאי אמרת בשלמא האי לישנא מהני בעלמא בשום דוכת' תקנו רבנן כעין דאוריית' אע"פ שהוא דבר שלא בא לעולם והוא בריא אלא אי אמרת רבנן כיון דלשון ירתון לא מהני בשום מקום היאך תקנו רבנן בלשון הבאי שאינו כלום ואין לו עיקר אלא לירושת תורה אלא ודאי ר' יוחנן היא מעתה אין אנו יודעין אם אמרה בברי' ותנאי ב"ד לדבר שלא בא לעולם או דילמא לא אמרה בברי' והכא משום תנאי ב"ד הוא כי היכי דמהני לדבר שלא בא לעולם ושני ירתון דלא ליטרוף ממשעבדי, זה נראה בדעת רבותינו ז"ל ודבר נכון הוא, ויש לזה ידים מוכיחו' בירושלמי בפ' נערה שנתפתת' (כתובות ד,יא) שדחאוה שם בפי' לדר' נתן לומר דמתני' אפי' רבנן ודר' נתן מימרא היא ולאו מתנית' כדמוכח לישנא דגמרין, ובירושלמי ר' בא בר חייא בשם ר' יוחנן אמרה, ועוד שאין אדם רשאי לזוז מדברי עמודי העולם.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |