רמב"ן/בבא בתרא/קב/ב
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רשב"ם תוספות רמב"ן רשב"א שיטה מקובצת מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ורב שישא בריה דרב אידי אמר לעולם רבי שמעון היא ובנפלי ואקשינן ומדהא בנפלי הא נמי בנפלי. דקס"ד כל המערות שוות. תמני סרי הויאן וכו' ולהא דאמרינן בנפלי הא דקתני בודק עשרים דמתוקמא בנפלי אבל רישא בגדולים היא שהרי יש בהן שמנה, כך פי' הרב רבי אברהם בר' דוד ז"ללשמועה זו.
אבל בהך מסקנא מצאתי לרבינו חננאל ז"ל שפי' כך: בניפלי, לעולם רבנן היא, אלא שזה שמצא שלשה מתים בתוך ארבע אמות יש לחוש שמא אלו המתים נפלים הם ונקברו בסוף הכוך ונשתיירו שתי אמות שבראש הכוך פנוין נמצא שצריך למדוד מגוף המת ולהלן עשרים אמה שהן שמנה עשרה מתחלת הכוך והיינו דאקשינן לחומרא ומדהא חיישינן לנפלי אידך נמי ניחוש לנפלי וצריך כ"ב ואמרינן בחדא חיישינן שכך דרך לקבור נפלים במקצת הכוכין אבל לא לשתיהן.
ולפי שפירשנו דהא דקתני מתניתין מארבע אמות עד שמנה חדא קתני כולה רבנן היא ואפילו הכי מצא א' מוטל בין מזרח למערב ומדד מראשו שבמערב בקו המישור ארבע אמות מדרום לצפון ומשם חזר ומדד ממזרח למערב ומצא אחד בסוף ח' אמות יש לחוש שהיא שכונת קברות ואותו שמצא תחלה מוטל ממערב למזרח נקבר ב' אמות בתוך הכוך ונשתיירו שתי אמות שבתחלת הכוך פנויות ויש משם לסוף המערה שמנה אמות שהן שש מתחלת הכוך וזהו הנכון אלא שקשה דלהא דאמרינן לעיל בנפלי אין משך קבר הנפל אלא אמה וכיון שקומת הנפל כל שהוא אפילו היה ביניהם מארבע אמות עד תשע יש לחוש לשכונת קברות ויש לומר אעפ"כ אין חוששין כל כך שאין אדם עשוי ליכנס לתוך הכוך ולהטיל הנפל בסופו לגמרי אלא בשתי אמות אדם עשוי לקבור הנפלים, וזו הדרך בשמועה זו ארוכה וקצרה.
מתני': בית כור עפר אני מוכר לך. כתב הר"ר שמואל ז"ל משום הכי קתני עפר, דאי לאו הכי אפילו כולו סלעים הגיעו ולא בירור דהא ודאי מידי דחזי לזריעה בעינן ונקעים עפר נינהו ואין נמדדין ואחרים אמרו רבותא קא משמע לן דאפילו אמר ליה עפר פחות מכאן נמדדין עמה ויש לומר דרך הלשון כך הוא והוא הדין לבית כור ודיקא נמי דקתני ואם אמר לו כבית כור ולא קתני ואם אמר לו כבית כור עפר.
גמ' המקדיש שדהו. הכי גרסינן וכן כתוב בכולהו נוסחי עתיקי, וכן גריס הרב רבי שמואל ז"ל, המקדיש שדהו בשנת היובל ופירושו בשעה שהיובל נוהג. ואמר הרב ז"ל דאלו מקדיש שדהו בשנת היובל פלוגתא דרב ושמואל היא מדאמר אינה קדושה כל עיקר ומדאמר קדושה ויוצאה ביובל עצמו כדאיתא במסכת ערכין (כ"ד א') ויש מקצת נוסחאות שכתוב בהן בשנת היובל ויש לפרשן בשנה שאחר היובל שהיא שנה ראשונה ליובל הנכנס ומשום דקתני עלה שנותן סלע ופונדיון לשנה נקט שנה ראשונה של יובל זה ובפלוגתא דרב ושמואל גרסינן התם בשנת היובל עצמה דשנת היובל סתם שנה שאחר היובל במשמע ואע"ג דאמרינן התם מי כתיב בשנת היובל משנת היובל כתיב שנה שאחר היובל היא דאלמא בשנת היובל שנה עצמה של יובל היא לשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד. ודיקא נמי דקתני סיפא הקדיש שתים ושלש שנים לאחר היובל אלמא רישא בשהקדיש בשנה שאחר היובל עצמה.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |