רמב"ן/בבא בתרא/קב/א
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף רשב"ם תוספות רמב"ן שיטה מקובצת מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
הא דתנן אם יש ביניהם מארבע אמות על שמנה יש להם. פי' הרב רבי שמואל ז"ל דפליגא אמתניתין, דהכא לא בעינן בין כוך לכוך אלא ב' טפחים וטפח מכאן וטפח מכאן לצדדי' ואלו במתני' בעינן אמה בין כוך לכוך וחצי אמה מכאן וחצי אמה מכאן לצדדין וצריך עיון. א"כ בהא הוה לן למידק בגמרא מני הא. ותו דקתני עלה במסכת אהלות הבודק בודק' אמה ומניח אמה עד שיהא מגיע לסלע או לבתולה ולא נהירא לאוקמה בתרי תנאי.
ויש מפרשין אם יש ביניהם מד' אמות על שמנה, כלומר ששנים היו קבורין שתי בתוך ארבע אמות וזהו רחבה של מערה והשלישי קבור ערוב בתוך שמונה אמות וזהו ארכה בידוע ששכונת קברות היא זו אבל אם היו יותר מפוזרין אין זו שכונת קברות ומיהו ברצופין יותר יש לחוש.
והא דקתני בודק ממנו ולהלן עשרים אמה. הכי קאמר בודק מצד של תחלת המערה עד תשלום עשרים אמה ופי' הענין שכשמוצא המתים יודע לאיזה רוח היא שראשו של מת מונח לפתח הכוך ורגליו לסופוואפילו אינו מכיר ראש ורגלים כשהוא מוצא השלישי לרוח אחרת מכיר הוא רוחב המערה וארכה ומתוך כך מכיר אי זו מערה היא ולאיזה רוח בודק עשרים.
הא דאקשינן מני אי רבי שמעון עשרין ותרתין הויאן. היינו טעמא משום דאיכא למימר לאו ארישא קאי אלא מלתא באפי נפשה היא ואלומי אלים לקושיא דליכא למאן דאמר הכי דאי רבנן תמני סרי הויאן. ואי רבי שמעון עשרין ותרתין הויאן ואפי' לרבי שמעון דברייתא דהא לדברי הכל חצר שש על שש הוי כדתנן סתמא דמתני' וליכא דפליג עלה ותני' נמי בתוספתא ואלו ואלו מודים שיעשה חצר על פי המערה שש על שש הילכך לרבי שמעון דברייתא עשרין ותרתין הויאן.
ומפרקינן לעולם רבנן היא, פי' אלא לעולם כולה רבנן היא דאמרי ארבע על שש וכנון דבדק באלכסונא שמדד תחלה ארבע ומצא שנים ואחר כך נתן קו המדה מתחלת הארבע לאלכסון ולסוף שמנה מצא ראש כוך אחר שכונת קברות היא וזהי שיעור מערה לרבנן שכל ארבע על שש אלכסונן דחמש על חמש דהיינו שמנה ואקשינן אם תחשוב אף השניה לאלכסונא עשרין ותרתין הויאן ופריק חדא באלכסונא אמרינן משום שכך בדק.תחלה לקצר מדידתו אבל כשהוא מודד עשרים מתחלת מערה ראשונה מה ענין לאלכסונ' בזה.
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |