רמב"ן/בבא בתרא/עח/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבנו גרשום
רשב"ם
תוספות
רמב"ן
רשב"א
שיטה מקובצת
חי' הלכות מהרש"א
רש"ש
אילת השחר

שינון הדף בר"ת


רמב"ן TriangleArrow-Left.png בבא בתרא TriangleArrow-Left.png עח TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


והא דאקשינן וכי תימא קסברי רבנן כל כי האי גונא לא הויא אונאה. פי' רבינו חננאל ז"ל כי האי גונא, כגון צמד שאדם צריך לו הרבה ופעמים שאדם לוקח ביתר מכדי דמיו, והתנן אמרו לו לא אמרו אלא את או וכיון שאפילו בהמה ומרגליות יש להן אונאה כל שכן צמד ובודאי אי נמי הוו סברי רבנן בהמה אין לה אונאה צמד יש לו אונאה דלא דמי לבהמה אלא לרווחא דמלתא אקשי כי היכי דלא לדחיי' ולימא ליה דצמד דמי לבהמה כמו שדמו לה סוס וציף וחטיטו' במלחמה והרב ר' שמואל ז"ל דחק עצמו בה ביותר.

ודאמרינן ואי בעית אימא כי אמור רבנן כאן בכדי שהדעת טועה וכו'. נראה שהלכה כן, דלישנא בתרא ודוקא הוא וסוגיין דעלמא כוותיה, וכן כתב רבינו הגדול שהלכה כלישנא בתרא שסתם כתבן. וכן כתב הרב רבי שמואל זכרונו לברכה.

אבל אוכף ומרדעת קנה. מאחר דמיבעיא לן אי בעודן עליו מחלוקת או בשאין עודן עליו או בזו ובזו היה נראה שאוכף ומרדעת לא קנאן אלא בעודן עליו שמא בעודן עליו מחלוקת וקסברי רבנן אינן מכורין ובאוכף ומרדעת מכורין הוחיל ועודן עליו והאי דלא פירש עולא משום דקים ליה פירושא דמתניתין באיזה ענין נחלקו בדסקיא וכומני ודכוותא באוכף ומרדעת ובין דקים ליה בפשטא דבעיין בין דלא קים ליה איהו לא אמר אלא דמחלוקת בכלים דמשאוי אבל כלי' דרכיב' מודים חכמים דמוכרין כשם שמכורין כלי משאני לנחו' אי בעודן עליו אי בשאין עליו, דסתם חמור לרכיבה קמ"ל עולא ותו לא.

והרב ר' יוסף הלוי ז"ל כתב מדלא פליגי בין עודן עליו לשאין עודן עליו ש"מ דל"ש הכי ולא שנא הכי מכורין ואינו מחוור לי לפי שלא מצינו בכל המכירות שבפרקים אלו שיכנס שום תשמיש בכלל המכר אלא בעודן בתוכו שהרי בכולן שנינו בסיפא ואם אמרו הוא וכל מה שבתוכו וכו' ומכר מכר דקתני דומיא דלא מכר וכולן בעודן בו. והא דאמרינן הכא אימא וכל מה שראוי להיות עליו דחיתא בעלמא היא שדחו כאן ולא בשאר הילכך לא מכר אלא אוכף ומרדעת בשעודן עליו ואם תאמר אם כן יכול היה עולא לתרץ מתניתין כטעמיה ולוקמה בשאין עודן עליו וטעמא דאמר ליה ואימא בסיפא הוא וכל מה שראוי להיות עליה עליה לאו מלתא הוא דלא אתינן השתא למיפשט בעיין וכדפרשינן לעיל דלא מעייל עולא נפשין בבעיא כלל.

וכל זה לדעת רבינו הגדול זכרונו לברכה שהוא האמת, אבל רבינו הגאון ורבינו חננאל זכרונם לברכה כתבו דבעיין אפשיט' דבשאין עליו מחלוקת אבל בעודן עליו דברי הכל מכורין דאפשיטא מברייתא, ואיני יודע היאך.


< עמוד קודם · עמוד הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון