רמב"ן/בבא בתרא/כה/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבנו גרשום
רש"י
תוספות
רמב"ן
רשב"א
שיטה מקובצת
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
חתם סופר
רש"ש
גליוני הש"ס
אילת השחר

שינון הדף בר"ת


רמב"ן TriangleArrow-Left.png בבא בתרא TriangleArrow-Left.png כה TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


הא דתנן מרחיקין את המשרה ואת הירק ואת הכרישין מן הבצלים ואת החרדל מן הדבורים. תמהני בה למה לא פירש כמה מרחיקין אותן ולא שנו בכולה מתני' הרחקה סתם חוץ מזאת ולא מצאתי בתוספ' ולא פירוש' כמה היא.

אלא שאני רואה מן התוספתא (א,ז) דהרחקת חרדל מן הדבורים חמשים אמה הוא והרחק' משרה יש ללמדה מנברכת שהיא ד' אמות וכרישין מן הבצלים אינה כל כך אלא יש ללמדה מדין כלאים ביניקתן.

וגם זה תמה שעירבן במשנתנו ולא פי' ולא חלק ביניהם ושמא נאמר שהיה תנא דידן סובר כר' יוסי ולא חשש אלא להזכיר מחלוקתן כדי לשנות טעמו של רבי יוסי ואע"פ שפירש גבי בור לפי ששם נשנה מחלוקתו של ר' יוסי בפירוש לדעת עצמו.

ויש לפרש שהרחקת משרה וכרישין ודבורים חמשים אמה היא וארישא קאי והכי קתני ומרחיקים חמשים אמה את המשרה מן הירק וכו'. דהני כולהו סגי ריחא דידהו דומיא דנבלות ובורסקי ובעי חמשים אמה, ואין זה מחוור.

הכי גרסי' במתני' בין מלמעלה בין מן הצד. וכן כתוב בהלכות רבינו הגדול ז"ל, ובברייתא פירו' הוא שפירשו למשנתנו לומר מאי מלמעלה דקתני אי זה מהם שיהא מלמעלן או בור או אילן והיינו דמקשינן בגמ' אברייתא בשלמא בור למטה וכו'. דאלו מתני' איכא לפרושה בין שהאילן למעלה בין שהוא שוה לו מן הצד אלא ברייתא דקתני בור למעלה קשיא.

ואיכא נוסחי דכתיב בהו במתני' בין מלמעלה בין מלמטה בין מן הצד ומפרשי' לה דאי ממתני' הו"א מאי למעלה ששפת הבור למעלה מן האילן אבל שרשי האילן למעלה הן מקרקעיתו של בור והן מלקין קרקעיתו אלא ברייתא דקתני בור למעלה משמע כל הבור למעלה ועוד דתנא תנא תוספאה הוא ולאוסופי אתא, ושבושא דנוסחי הוא.

עני והעשיר הוה. פי' נראה לי דהני עצורי מעיקרא אחזוק למידק התם דכי הוה עני ולא דעתיה למיבני לא הות מחי בהו ולהכי נקט בגמרא לפרושי לן דעני והעשיר הוה ולפום מאי דמפרשינן לעיל בבא לסמוך אינו סומך אם רצה מתחלה היה מוחה בידם וכיון שלא מיחה בדין היה שהוחזקו אלא דכיון דמכחו ממש נידא אי' חזקה להזיק את האדם ולהפיל בית עליו וכן כתב רבי משה הספרדי זכרונו לברכה שאין לנזק זה חזקה כקוטרא ובית הכסא דמי.


< עמוד קודם · עמוד הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון