רמב"ן/בבא בתרא/כג/ב
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רמב"ן רשב"א שיטה מקובצת חי' הלכות מהרש"א חתם סופר רש"ש אילת השחר |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
רוב וקרוב הלך אחר הרוב . מאי קא משמע לן רבי חנינא מתנית' היא דתניא תשע חנויות וכו' ובנמצא הלך אחר הרוב איכא למימר אי מהתם הוה אמינא בששניהם שוין וי"מ דהא קא משמע לן דאע"ג דאיכא קורבא דמוכח בתר רובא אזלינן. והאי דאותיב רבי זעירא מוהעיר הקרוב' אל החלל קושיא בעלמא וליה לא ס"ל דאיהו אזיל בתר רובא ולא בעי תרי רובי כדאיתא בשמעתין ולהכי לא גרסינן לקמן ולר' זירא ולמאן דגריס ליה כדבעי' למימר קמן סבר דר' זירא כי אזיל בתר רובא בששניהם שוין.
ואי קשיא לך היכי אקשינן מתני' עליה דר' חנינא הא אין הולכין בממון אחר הרוב לאו מילתא היא דכי אמרינן אין הולכין בממון אחר הרוב ה"מ דלאו לאפוקי ממונא משום דקיימא לן זה כלל גדול בדין המוציא מחברו עליו הדאיה אבל היכא דליכא חזקה אזלינן בתר רובא ואי בתר רובא ליכא למיזל כ"ש בתר קורבא דהא רובא עדיף לרבי חנינא.
ואי קשיא הרי גבי מציאה איכא למ"ד לא אזלינן בתר רובא בפרק ואלו מציאות הני מילי לענין הכרזה דכיון דאיכא סימנא מחויב להכריז דילמא דישראל הוא וחזקתו של זה אינה חזקה שאין לו בה כלום אבל לענין האי דינא דנפול לומר מאי זה מהן נפל כיון דליכא חזקה גבי האיך אזל בתר רובא או בתר קורבא.
ואע"ג דאיכא אחריתי דנפי' מינה. ואי ס"ד דאזלינן בתר רובא ליהוי של מוצאו.
בדליכא. קשיא לן ולטעמיה דמקשה דאזיל בתר קורבא מאי שנא חמשים אמה אפילו חוץ לשלשים נמי ורישא וסיפא לדידיה נמי קשיא והיכי מקשינן לרבי חנינא וקאמר נמי אי הכי אימא סיפא דאלמא לדידיה לא קשיא.
ואיכא למימר דמקשה סבר פעמים הולכין אחר הרוב ופעמים הולכין אחר קורבא תוך חמשים אמה דאזלי למלויי כריסיהו הוה לה קורבא דמוכח וקורבא דמוכח עדיף מרובא אבל חוץ מחמשים אמה דלאו קורבא דמוכח הוא רובא עדיף הילכך כולה מתני' ניחא בהכי דתוך חמשים אמה של בעל השובך אע"ג דאיכא דנפיש מיניה חוץ לחמשים אמה רובא עדיף ובתר רובא דעלמא אזלינן והרי הוא של מוצאו ונמצא בין שני שובכות דקתני קרוב לזה שלו וקרוב לזה שלו בתוך חמשים אמה קאמר ובששניהם שוין דהא קתני סיפא מחצה על מחצה שניהם יחלוקו ועל כרחך ההיא בששניהם שוין דאי בשאינן שוין ודאי האי דנפיש הוא דכיון דליכא קורבא ודאי בתר רובא אזלינן לכולי עלמא אלא לר' חנינא דסבר לעולם רוב עדיף בתוך חמשים אמה נמי ניהוי של מוצאו כיון דאיכא אחרינא חוץ לחמשים דנפיש מיני' ניזיל בתר רובא ופריק בדליכא.
וקשיא ליה לרש"י ז"ל ונימא ליה ליזל בתר רובא דעלמא וניחא ליה ז"ל דעדיפא מינה אקשי ליה דאי בדליכא דנפיש מיניה ודאי דהאי היא כיון דאמרת דלא אזלינן בתר רובא דעלמא, ולא נהירא.
אלא הכי קאמר, בדליכא כלומר דליכא הכא דנפיש מיניה כלומר תוך שלשים ריס דאזלי למישט ליכא דנפיש מיניה וכיון דלא שיטי אלא שלשים ריס לא חיישינן לרובא דעלמא ואקשינן אי הכי כיון דאמרת דבדליכא מהיכא דאתי עסקינן דהיינו שלשים ריס אפילו נמצא חוץ לחמשים נמי דהאי הוא דהא ליכא דנפיש מיניה במקום שיש לחוש לו לחוץ לשלשים ריס הא לא חיישת ואלו מקשה סבר חוץ לשלשים ריס נמי חיישינן כיון דליכא קורבא דמוכח שהרי חוץ לחמשים אמה הילכך לעולם איכא דנפיש מיניה א"נ אפילו חוץ לשלשים ריס חייש מקשה דילמא מאיניש נפל ואיאש ולהכי לא יהבינן ליה להאי דנפיש בכולה באגא והרי הוא של מוצאו דכיון דליכא קורבא דמוכח אזלינן בתר רובא דעלמא.
אלא לרבי חנינא קשיא. ואיכא נוסחי דכתיב בהו ותו לרבי זיר' וכו', כלומר לרבי זירא נאמר כל קרוב עדיף, ואע"ג דלא מוכח דומיא דעיר הקרובה אל החלל חוץ לחמשים אמה של מוצאו ודאי דקרוב הוא אלא ש"מ פעמים הקרוב קודם פעמים הרוב קודם ואיכא דלא גרסי ליה משום רבי זירא קושיא בעלמא הוא דאקשי ולאו משום דס"ל קרוב עדיף ואי נמי סבירא ליה קרוב עדיף דוקא בקורבא דמוכח אבל בקורבא דלא מוכח לא אפשר למימר הכי דהא רבי זירא אזיל בתר רובא ולא מסיים בששניהם שוין.
וי"מ הכי, ואי דליכא דנפיש מיניה ודאי דהאי הוא אי אמרת בשלמא דאיכא דנפיש מיניה רובא מרע ליה לקורבא וקורב' לרובא לפיכך הרי הוא של מוצאו אלא אי אמרת ליכא דנפיש מיניה מאן מרע ליה לקורב' דמחוץ לשלשים ריס הא אמרת דלא אתו.
ומפרקינן הכא במאי עסקינן במדדה דאמר מר עוקבא בר חמא כל המדדה אינו מדדה יותר מחמשים אמה. פרש"י ז"ל לפיכך חוץ לחמשים הרי הוא של מוצאו דנפק ליה מתורת מדדה וקם ליה בתורת מפריח ואיכא למיזל ביה בתר רובא דעלמא ותמהני דהא לא אמרינן דניזיל בתר רובא דעלמא בכולה הך אוקמתא דמתני' הילכך הוה לן לפרושה בגמרא דכל כי האי גוונא מפרש לה בגמרא בהדיא ועוד משמע דמתני' כולה במדד, ולית בה תורת מפריח. (ור"ת) [ור"ח] ז"ל פירש דחוץ לחמשים אמה הרי הוא של מוצאו משום דאמרינן איניש הוה דדי ליה ונפל מיניה ואיאש דכיון דמדדה לא מצי אתי מעצמו אבל תוך חמשים לא תלינן אלא בדאתו מנפשייהו ולא בעוברי דרכים דלא שכיח ומיתרצ' מתני' אפילו לרבי זירא למאן דגריס ותו.
הא דאקשינן נמצא בין שני שובכות וכו' וליזל בתר רובא דעלמא. משום דקס"ד דאחוץ לחמשים אמה דקתני עלה נמי קאי ולאו כדקס"ד מעיקרא לפום מאי דמפרשינן לעיל והוה יכול למימר ליה ולטעמיך מי ניח' אלא אורח' דתלמודא היא ואמתני' גופה פירכ' א"נ קס"ד דמקשה דמתני' בתוך חמשים אמה ואע"ג דחד מיניהו נפיש קרוב עדיף וסיפ' ודאי בששניהם שוין ומחצה על מחצה לגמרי בין בקרוב בין ברוב קתני ולסבריה נמי דהאי מקשה רישא כולה כדאוקימנ' במדדה ולהכי חוץ לחמשים של מוצאו ולא אזלינן בתר קרוב לעוברי דרכים תלינן משום יאוש נגעו בה כדפריש' אבל לרבי נחוני' קשי' ליה דאי תוך חמשים ובששניהם שוין פשיט'.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |