ריטב"א/שבועות/לד/ב

ריטב"א שבועות לד ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מחכו עלה במערבא. פי' מחכו על ברייתא לומר דבשיבושא אתנייה ולא אר"ש דאילו אר"ש ח"ו דמחכו. ומאי חוכא דילמא מזיד דלאו כשוגג בפקדון ממעילה גמר לה דנקט בלישנא דהא במעילה מזיד פטור מקרבן ואינו בשוגג ור"ש נמי כך אמר דבפקדון לא עשה שוגג כמזיד אלא ה"פ מזיד כשוגג שלא אמר ר"ש בפקדון כמו בעדות ממעילה גמר לה. והא דאמר דגמר ממעיל' פירש"י ז"ל דגמר לה בגזרה שוה דמעילה מעילה ואינו נכון דא"כ היכי מהדרינן עלה דליגמר מעדות לחייב שוגג כמזיד דהא בעדות לא כתיבא מעילה ואי בחטא חטא אין אדם דן ג"ש מעצמו ודילמא ר"ש מעילה מעילה גמר חטא חטא לא גמר לכך פי' התוס' דהא דאמרינן דגמר ממעילה דבמ"מ הוא מה אשם מעילות לא הוי מזיד כשוגג אף באשם גזילות כן והיינו דמהדרינן דהיינו חוכא דהא דגמר במ"מ ממעילה ליגמר מעדות במ"מ מקרבן שבועה לקרבן שבועה והרמב"ן ז"ל פי' דהא דאמרינן דממעילה גמר בגזרה שוה דחטא חטא דכתיב הכא נפש כי תחטא וכתיב במעילה וחטאה בשגגה והיינו דמהדרינן לחוכא דליגמר מעדות בחטא חטא דהכי עדיפא דדמי לי' טפי דכתיב בתרווייהו תחטא:

הנך נפישין פי' דתבעיה וכפריה חדא הוא:

מיכדי ר"ש ג"ש גמיר. פי' בתחטא תחטא כדקתני סיפא והאי ג"ש לאו השתא הוא דאתייא ליה בסוף דבריו כדאיתא בברייתא דהא ג"ש מרבו גמר לה שאין אדם דן ג"ש מעצמו אלא א"כ קבלה מרבו וכיון דהא ידע לג"ש מעיקרא היכי פריך בראש דבריו מאי לפקדון וכו' פי' והיינו ודאי חוכא ומהדרינן דליכא חוכא דכי פריך הכי בראש דבריו מקמי דתיתוק' לי' ג"ש פי' מקמי דתיתוק' בדעתיה למדרשא אבל לבתר דקמא ליה למדרשיה בסוף דבריו ודאי לא פריך ליה ושפיר גמרי פקדון ועדות בג"ש ופרקינן דהא ודאי איכא חוכא דהא אשכחן דאפילו בתר דקמא ליה ג"ש ס"ל כדמעיקרא אין מזיד כשוגג מדאמרי' מאן תנא וכו' עד ר"ש היא ומעתה היינו חוכא ומהדרינן דליתא בהא חוכא דכי לא פריך ר"ש בתר דקמא ליה ג"ש היינו לענין מושבע ונשבע אבל לענין זדון ושוגג ודאי פריך ומשום דיליף ממעילה בהא דעדיפא מג"ש דחטא משום הנך דמעילה נפישין כדלעיל ופרכינן דאכתי איכא חוכא דא"כ בעדות נמי לא להוי מזיד כשוגג דתהדר עדות ותילף מפקדון לענין זה דאע"ג דפקדון למד הוא ממעילה ואין למדין למד מלמד בקדשים שאני הכא דתרוויהו בג"ש דפקדון יליף ממעילה בג"ש דמעילה מעילה וחוזר ומלמד על עדות בג"ש דתחטא תחטא ודבר הלמד בג"ש חוזר ומלמד בג"ש וכ"ש בהא דלאו מילף גמור ובגלויי מילתא בעלמא סגי כיון דכולהו קרבנות בר ממיעוטא דמיעוטא כולם בשוגג ולא במזיד ומעתה היינו חוכא ומהדרינן דליכא חוכא דהא איכא למימר דלהכי כתביה רחמנא לשביעת העדות גבי שבועת ביטוי שפתים וטומאת מקדש וקדשיו ולא כתביה בתר פקדון דהוי באשם וחומש כוותיה לדרוש שבכולם נאמר ונעלם וכאן לא נאמר ונעלם לחייב על המזיד כשוגג וכי היכי דלא לילף מפקדון בג"ש ומעתה קמא לן דליכא חוכא והיינו דעדיפא האי מסקנא ממסקנ' דלעיל דשיילינן עלה מאי הוי עלה דחוכא דאילו בסוגיא דלעיל דמקמי דאתו ר"פ ור"ה בריה דר"י חוכא דהוו מפרשי לא הוה בה טעמא כלל ובאדרבא דחינן לה וא"א דמחכו עליה במערבא הכי בלא טעם כעיקר ולהכי שיילינן מאי הוי עלה דחוכא אבל השתא אשכחן צד טעמא לחוכא במאי דאמרינן דתיהדר עדות וחילף מפקדון אלא דלאו חוכא גמורה היא כיון דאי' למדחייה דטעמא דכתב' לעדות גבי שבועת ביטוי וטומאת מקדש וקדשיו:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.