ריטב"א/פסחים/קה/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
ריטב"א
מהר"ם חלאווה
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
גליון הש"ס
חתם סופר
רש"ש

שינון הדף בר"ת


ריטב"א TriangleArrow-Left.png פסחים TriangleArrow-Left.png קה TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


רב סיכנא בר שלמיה ותלמידי דרב וכו' כשם שקודמת למעשר כך קודמת לקידוש דאסור לאכול בלא קידוש משחשיכה אפי' התחיל מבעוד יום כן כתב הרשב"ם ז"ל גם הרא"ש ז"ל: ואפי' דלהבדלה אינה קובעת שאם היו סועדין בשבת והחשיך גומרין סעודתן ומזמנין ואח"כ מבדילין ואין מפסיקין סעודתן והני מילי דאין מפסיקין דהוי דבר חשוב אבל שתייה מפסיקין ושתייה נמי לא אמרן אלא חמרא ושיכרא אבל מיא לא. ופרשב"ם ז"ל דבמיא נמי אפי' אתחולי מתחילין כרבנן דבי רב אשי דלא קפדי אמיא וכתב רשב"ם ז"ל דדוקא קמי הבדלה אבל קמי קידושא קפדי וקפדי משום כבוד שבת ע"כ: והא דאמרינן הני מילי דקבעי ואכלי. התב הרא"ש ז"ל הכא משמע דהיו רגילים לאכול סמוך לחשיכה ויש שנוהגים שלא לקבוע סעודה ממנחה למעריב בשבת משום דאמרינן במדרש השותה מים בשבת בין השמשות גוזל המתים וכתב שפעם א' אירע באילתי"ר ובא לידי סכנה וגם רב שלום ממתא מחסיה כתב שתיקנו לומר צדוק הדין על שמת משה רבינו באותה שעה וגם נוהגים שלא לקבוע מדרש בין שתי התפלות משום דחכם שמת בתי מדרשות בטילין דמנהג אבותינו תורה הוא. ורבינו משולם השיב לרת"ם שמצא במדרש השותה מים בערב שבת בין השמשות גוזל המתים וגם מה שכתבו שמרע"ה נפטר בשבת כתב הרא"ש ז"ל לא היא דכתיב בן מאה ועשרים שנה אנכי היום ודרשי' היום מלאו ימי ושנותי ואם נפטר בשבת איך כתב כי ביום שנפטר כתב היום ואמרינן נמי כי בו ביום כתב שלש עשרה מדות ואם שבת היה איך כתב. ועוד מוכיח בסדר עולם דבערב שבת נפטר דקתני אחר הפסח דכ"ד בניסן סבבו העיר ונאמר ויהי ביום השביעי ותפול החומה ר' יוסי אומר שבת היה ובא' בניסן נמצא ר"ח באחד בשבת ור"ח אדר בשבת ואין (נ"ל שהיה כתוב (וא"כ) בראשי תיבות והמעתיק טעה וכתב ואין כאן המעתיק) כאן בשבעה באדר שמת מרע"ה בערב שבת היה ומה שאומרים צדקתך על המתים שיחזרו לדינם: ולדברי רת"ם ז"ל דמשמע בשמעתיה שהיו אוכלין סמוך לחשיכה מיירי שהתחילו מבעוד יום ע"כ משום הרא"ש ז"ל. ובשיטת הרב רבינו פרץ מצאתי בשם ר"ת ז"ל כי לכך אנו אומרים ואני תפלתי לך ה' בשבת במנחה כי סעודה ג' נתקנה בשבת קודם המנחה ואומרים לפני הקב"ה רבונו של עולם לא כשאר אומות העולם דלאחר שאוכלים ושותים אין מזכירין אלהותם אלא הולכים לטייל בשדות אבל כשאנו אוכלים ושותים אני בא להזכיר שמך:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון