ריטב"א/פסחים/לא/א
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות תוספות רי"ד ריטב"א מהר"ם חלאווה מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א פני יהושע בית מאיר רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאני התם דמצי אמר להו כי היכי דמשתעבדנא וכו'. פי' והאי ארעא משתעבדנא לדידיה נמי מחיים מדר' נתן כי היכי דמשתעבדנא לאבוהון. וכתב הרי"ט ז"ל והיינו דאיכא בין ר' נתן ורבנן דפליגי עליה כדאיתא בפ"ק דקדושין ולכ"ע גובה המלוה מכל מאי דאית ליה עלויה ברשות אחרים בין מלוה בין פקדון ואפי' שלא בשבועה כל דבעי ראשון מיחת דהא לאו נכסים משועבדים נינהו ולית להו פסידא ואפי' בעל כרחיה אלא דלרבנן לא משתעבד ליה כלל ואלו לר' נתן משתעבד ליה וגובה ממנו כגובה מבעל חובו ונפקא מינה להו דהכא ונפקא מינה נמי להיכא דאמר שטר זה שחייב לי פלוני שטר אמנה הוא דלר' נתן חשיב חב לאחרים ואינו נאמן כדאיתא בפ"ב דכתובות ועוד י"א דמהני הא דר"נ דלא מצי מחיל ליה מלוה דהא משעבד לי' לאידך וזהו דעת הראב"ד ז"ל אבל אינו כדעת הרא"ה ז"ל. אבל הוא אומר שאם בא ופרעו מעצמו אפי' שלא ע"פ ב"ד הרי הוא פטור ולא חשיב פורע חובו של חבירו כיון דמשעבד ליה מדר"נ והוה ליה כערב וזה שלא כדעת רוב הראשונים ז"ל שכתבו דאפי' קבלן שפרע שלא בכפיית ב"ד פורע חובו של חבירו הוא וכן דעת הרי"ט ז"ל. וכתב עוד ז"ל ומיהו אם בא לתפוס באותו רוב או בפקדון שיש ברשותו לב"ח של זה הויא תפיסה למאי דכתבי רבוותא ז"ל שהתופס לבעל חובו במקום שלא חב לאחרי' קנה. ומיהו י"א דלא מהניא תפיסה לעולם אלא היכא שעשאוהו שליח למתפס א"נ בשהתפיסו בהם בעל הנכסים ובא לחזור בו אבל בלאו הכי לית ליה רשות למתפס דמצי אמר ליה לאו בעל דברים דידי את וכן העלו למעשה בפני הרא"ה ז"ל וכן היה אומר בשם רבו הרמב"ן ז"ל וכן נמצא בתשובותיו אבל אין זה דעת הרא"ז הלוי ז"ל. וכתב עוד הרי"ט ז"ל והא דר' נתן ודאי הלכה היא דהא דרבא תליא ביה והלכתא כרבא וכן בפ"ב דכתובות ובפ' החובל מסקינן שמעתתא כותיה ושלא כדברי ר"ת ז"ל דאפקיה להא דר"נ מהלכתא:
והא דרמי בר חמא ליתא אלא בשלא שיעבד לוה למלוה מטלטלין אבל אם שעבד לו מטלטליו אפי' שלא באגב משתעבד לב"ח וצריך למיכתב דאקני דאי לא לא משתעבדי ליה מאי דקני בתר הכי והיכא דלא כתב ליה דאקני ונמצאו מטלטלין ליורשיו והם אומרים שקנאם אח"כ. דעת הרא"ה ז"ל שעל הב"ח להביא ראיה:
והשתא תקון רבנן דגבי ב"ח מן המטלטלין של יורשין כי היכי דגבי מב"ח גופיה. וכתב הרי"ט ז"ל דלא גבי ממטלטלין דקנה בתר הכי דלא תיקנו הגאונים ז"ל אלא שיגבה מן המטלטלין כדרך שגובה מן הקרקעות ואלו מן הקרקעות שקנה אחר הלואה ומת והורישם אינו גובה כל היכא דלא כתב דאקני כדאיתא בפ' גט פשוט. ולכ"ע כל שבא לטרוף קרקע או מטלטלין מיד הלקוחות ולא היה כתוב בשטר חובו דאקנה עליו להביא ראיה שהיו ללוה נכסים אלו בשעה שלוה וכן דעת הרא"ה ז"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |