ריטב"א/עירובין/צח/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
רשב"א
ריטב"א
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
קרן אורה
רש"ש

שינון הדף בר"ת


ריטב"א TriangleArrow-Left.png עירובין TriangleArrow-Left.png צח TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


איתיבי' כו'. ואי ס"ד פי' דאי ס"ד באסקופ' רשו' היחיד היא אפי' תוך ד' אמו' איכא חששא דאיסו' תור' דנפיל ואתי לאתויי אלא שהתירו ד' מפני שלא יהא נדרס וא"כ ה"ה דשרי' מהאי טעמא חוץ לד' אמות. והקושיא הזאת כך היא לדברי רבי יהודה ולכל מאן דמוקים מתני' באסקופה רשות היחיד אלא דאביי בהדי רבה שקיל וטרי דהוא רביה ותלמודי' לא חש לאותובה אלא היכא דאותבה אביי.

אלא אמר אביי עד תוך ד' אמות דאי נפיל כו'. וא"ת מאי אריא דנקט תנא ספר דמשמע שהקלו חכמים בו מפני כתבי הקדש וי"ל דאלו בעלמא לא הוו מפליג רבנן בין תוך ד' אמות לחוץ לד' אמו' דכלה חדא גזיר' היא ואי שרית בהא אתי למשרי בהא ומשום כבוד הספר הקלו שלא לגזור אלא בחוץ לד' אמות כנ"ל.

וכי תימא כו'. והאמר רבה המעביר כו' פרש"י ז"ל ניחוש דילמ' מעייל מרשות הרבים לרשות היחיד ומוליכו בדרך כרמלית שביניהם וכי תימא דכיון דאזיל בדרך כרמלית לא מחייב והאמ' רבה המעביר חפץ מתחלת ד' לסוף ד' והוא מוליכו בידו כשהוא מהלך אלא שהגביה ידו למעלה מעשרה טפחים שהוא מקום פטור חייב אלמא כיון דלא נח במקום פטור לא מהני הכא נמי אע"ג דדריס ליה לא מהני אלא אם כן עמד עליה ליפוש ואין פירש זה נכון חדא דמותבי' עלה מדרבה. ניתי עלה מדתניא המוציא מחנות לפלטיא דרך סטיו חייב דהא ידעי' לההיא מתניתא כדאיתא בסמוך ולא ס"ד השתא דתהוי כבן עזאי וכדמוכח בסמוך ועוד דבפ"ק דשבת תניא אדם עומד על האסקופה נוטל מן בעל הבית ונותן לו נוטל מן העני ונותן לו ובלבד שלא יטול מן העני ויתן לבעל הבית מבעל הבי' ויתן לעני ואם נשא ונתן פטור ואמרינן עלה לימא תיובתיה דרבה המעביר חפץ מתחלת ד' לסוף ארבע והעבירו דרך עלייתם. ואלו הכא קתני פטור מאי קושיא נימא דרבא הוא דאמר כת"ק דבן עזאי ולקמן נמי אמר אדם עומד ברשו' הרבים ומייתי' לה להא דרב' הוצרך רש"י ז"ל לדחוק לפי פירושו וכדבעי' למיתנ' עלה בס"ד לכך הנכון דהכא ה"ק וכי תימא דנגזור כי בעומד שעומד על האסקופה מושיט ידו ונוטל הספר מרשות הרבים ומביאו לרשו' היחיד שבצדיו והאמר רבא העומד ברשו' הרבים ונוטל חפץ מימינו ומעבירו לצד שמאלו מתחלת ד' לסוף ד' והוא מעבירו על פני גורנו בעוד שעומד במקום אחד אפ"ה חייב ואע"ג דגופיה מינח ניח כיון שהחפץ עצמו לא נח בתוך ד' אמות והשתא אתיא הא דרבא כההיא דאסקופה דפ"ק דשב' ממש שהוא עומד נח על האסקופה ומעביר החפץ מחנות לפלטיא ואין לזה דמיון גבי ההיא דת"ק דבן עזאי והא דרבא הויא רבותא טפי דאלו בדת"ק דבן עזאי גופיה נמי לא ניח דמהלך לאו כעומד דמי. וכן פירש הראב"ד ז"ל בהגדות:

הא מני בן עזאי כו'. פירש ולדידיה כ"ש דלית ליה ההיא דרבא שהוא עומד במקום והכי קאמרי' אלא הא מני בן עזאי היא ולית הלכתא כהא מתנייתא דהא לית הלכתא כבן עזאי. ומיהו הא דאמרי' זאת אמרת שאין מזרקין כתבי' הלכתא היא ולא תליא בפלוגת' דת"ק דבן עזאי בהדי' וזה ברור.

התם אפשר הכא לא אפשר. פרש"י ז"ל שאין לנו בגד גדול כ"כ לפרוש עליו. פי' לפירושו שאלו היה לו בגדי גדול כ"כ היה פורשו עליו ושיאחוז ראשו למעלה בענין שלא יפול למטה כלל דאי לא הא ודאי אסור הוא לפורשו שם דילמא נפל ואתי לאתויי כמו שאסור לגוללו ורבותי פירשו הכא לא אפשר שאסור לו לפורשו כמו שאסור לגוללו. אמר רבה בכתל משופע פירש דאפשר דניח התם דהשתא אלו לא היה אוגדו בידו והוא מביאו אצלו איכ' איסורא דאורייתא ולפי' גזרו היכא דאגדו בידו וש"מ דהאי כתל משופע לאו כרמלי' חשבינן ליה וכדפריש הרב רבי ישעיה ז"ל דא"כ כי נח ליכא למגזר אלא ודאי כרשות הרבים דיינינן ליה כיון שעל פני רשות הרבים עומד וכזורק דבלה שמנה בכתל למטה מעשרים טפחים שהוא חייב כדאיתא בפרק הזורק שלא אמרו פחות מעשרה שהוא פטור אלא כשזורק ונח על גביו ואפילו לרבא דאית ליה חורי רשות הרבים כרשו' הרבים דמי מפני שהחור מקום עומד לעצמו ואינו באויר רשות הרבים אבל בתל משופע זה מה שנח בו באויר רשיות הרבים עומד דומיא כזורק ונח על פני הכתלים וא"ת והא דתנן הזורק בכתל למטה מעשרה חייב ואוקמה רבי יוחנן בדבלה שמנה ופריך מינה רבא לאביי בפ"ק דשב' דאם איתא דחורי רשו' הרבים כרשו' הרבים דמי לוקמה בחור אמאי לא פריך אנפשיה דלדידיה נמי נוקמה בכתל משופע י"ל דהא לא קשיא דחור בכתל שכיח וה"ל לאוקומ' בהכי אבל בכתל משופע לא שכיח כולי האי וטפי איכא לאוקומה בדבלה שמנה ובמקומו פירשתיה בס"ד:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון