ריטב"א/עירובין/כד/א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אלא אי איתמר הכי איתמר הא דקתני נזרע רובו אסור דמשמע דנזרע מיעוטו שרי לא אמרן אלא דלא הוי בית אבל בי' סאתי' אסור דמשמע דנזרע מיעוטו שרי לא אמרן אלא דלא הוי בית סאתי' אבל בית סאתי' אסור כמאן כרבנן דאמרי דחצר וקרפף שתי רשויו' ומה שהוא זרוע הוי כקרפף ושאינו זרוע הוי כחצר וכיון שכן ה"ל חצר נפרץ במלואו למקום האסור לו אליבא דרבנן ולפי' נאסר הוא גם הוא בעצמו: ויש מדקדקין מכאן דלרבנן אין חצר וקרפף שתי רשויות אלא כקרפף שהוא סאתי' אבל קרפף פחות מבית סאתים רשות אחת הוא עם החצר ומותרין זה לזה דאי לא כי הוי הזרוע פחות מבית סאתים ליתסר דהא נפרץ במלואו למקום האסור לו ואין זה נכון דא"כ פלוגתא דרבי שמעון ורבנן בחצרות וקרפפית אינו אלא בקרפף שהוא בית סאתים בצמצום דביותר מבית סאתים אפי' ר"ש אוסר כדכתיב לעיל ולא אפשר דלא ליפלגי אלא בבית סאתי' מצומצ' ומאי דאמרי' הכא לרבנן דנזרע מיעוטו פחו' מבית סאתים שהוא מותר לרבנן טעמא דמילתא משום דכיון דאיכא תרתי למעליית' חדא שאין הזרוע אלא מיעוטו ועוד שהוא פחות מבית סאתים שאינו דבר שלם לא נעקר מחיצות מתורת דירה כלל וה"ל כחצר גמור שהוא מותר. רב יהודא מפרש מתני' לקילא דנזרע מיעוטו אפי' בית סאתים שרי אליבא דר"ש והא קיימא לן הלכתא כר"ש: אצטבלאות פי' שורו' שורו': אנא כרב נחמן סבירא לי וכן הלכתא: פורץ בו פרצה יותר מעשר פי' וחשוב כאלו נפרץ כל הכותל לגמרי וכשחוזר וגודרו ומעמידו עד עשר לשם דירה הרי הוא חשוב כאלו עשה בו מחיצה אחת שלימה לשם דירה דסגי בהכי לקרפף שלא מוקף לדיר' כדאי' לקמן בשמעתין:
איבעיא להו פרץ אמה וגדר אמה עד שהשלימו ביותר מעשר. פירש דהשתא איכא גדר יותר מעשר לשם דירה אלא שלא נעש' הכל ביחד מי אמרינן דכל אמה ואמה בטלה בשעתה או דילמא דהשת' חוזר הכל וניעור ומצטרף: ר' שנית לנו סנדל שנפסקה אחת מאזניו ותקנה טמאה מדרס פי' כי עדיין תורת סנדל עליו אפי' לקבל טומא' ואין צריך לומר דלא פרחה טומאה ישנה ממנו. וכתב רש"י ז"ל דה"ה לא תקנה דכל שנשאר בו אזן ראוי למלאכתו ותורת סנדל גמור עליו כבתחלה והא דקתני ותקנה משום דבעי למתני שאם נפסקה שנייה ותקנה טהור מן המדרס ואלו לא נתקנה ראשונה פשיט' שהוא טהור שהרי אין לו שום אזן והא דקתני כי כשנפסקה השנייה ותקנה טהור מטומאת מדרס שבו אבל מקבל מגע מדרס כתב רבינו ז"ל מפני שבשעת פריסת הסנדל הזה מן האזן השנית שהיה עליו תורת מדרס לטמא כלים קבל טומאה מאביו והוי ראשון לטומאה לטמא אוכלין ומשקין ולא נהיר דלא אמרינן בעלמא בשעת פרישתו מאביו מקבל טומאה מאביו אלא כגון בגד שלם שהיה טמא מדרס ונפסק ממנו מקצת שאין בו שיעור מדרס ונשאר שם שיעור מדרס דמה שנפסק מטמא מגע מדרס דבשעת פרישתו מאביו קבל טומאה ממנו אבל סנדל זה שפקעה מכלו טומאת מדרס כשנפסקה אזנו השנייה הרי פרחה כל הטומא' ביחד ואין כאן דבר שנאמ' שמקבל ממנו טומא' בשעת שפירש ממנו: ואין לומר דכל דבר שקבל טומאת מדרס החמורה ויצא מתורת כלי מדרס לטמא אדם וכלים עדיין יש דבר בו מן הטומאה מקצתה כדי לעשות טומאה קלה חדא דהא אמאי כיון שכלה היתה בתחלת' טומאת מדרס היאך אפשר למיפלגא. ועוד דא"כ לא ה"ל למימר שקבל טומאה מאביו בשעת פרישתו גם לא נאמ' בכל התלמוד הלשון ההוא אלא על הדרך שהזכרנו. אבל הנכון כמו שפירש רבינו שמשון ז"ל שהטעם לטומאת מגע זה מפני האזן הראשונה שתקן שכשחברה אל הסנדל והיא היתה טהורה נטמאת בנגיעתה אל הסנדל וירדה תורת מגעה כשנגעה בה גם ירד לה טומאת מדרס כשנתחברה לו מפני שנעשית חלק מן הסנדל וכיון דטומאת מגע קדמה שפיר מקבלה טומאת מדרס וכמו שנעשית היא ע"י חיבור הסנדל טמא מדרס כך נעשה כל הסנדל טמא מגע מדרס באזן שאע"פ שהאזן מיעוט הוא לגבי הסנדל ואין הסנדל בטל לגבי האזן כיון שכולו כלי אחד ונעש' מקצתו מגע מדרס אף כולו כן. ואע"ג דאמרינן במנחות דכלי שקבל טומאה חמורה אינו חוזר ומטמא טומאה קלה משום דישבע ליה טומאה מעיקרא התם שהכלי עצמו ששבע טומאה חמורה יחזור הוא עצמו לחול עליו טומאה קלה בנגיעתו אבל הכא שבאה לו טומאה מפני שנתחב' למקצתו שהוא טמא בו בכי הא לא אמרינן דשבע ליה טומאה ולפי שטה זו יש לומר דלהכי קתני רישא ותקנה שהרי ע"ז התקון ההיא באה עתה הפסיק' שנייה טומאה מגע לסנדל זה וכן מוכיח בסיפא דמתני' במס' כלים בפ' כ"ו דקתני לא הספיק לתקן הראשונה עד שנפסק' השנייה טהור אלמ' טומאת מגע שבזו משום תקון אזן הראשונה הוא. ויש פירשו דהא דקתני הכא טמא מגע מדרס מיירי כשדרס בו הזב ברגלו שחלו עליו ביחד שתי טומאות טומאות מגע וטומאות מדרס דכי פקעה טומאת מדרס מינה בפסיקת השנייה נשאר בו עדיין טומאת מגע ולפי זה י"ל דקתני ברישא ותקנה כדפרש"י ז"ל משום סיפא והדין הזה אמת הוא אבל פי' רבי' שמשון ז"ל הוא המוכרע ממקומו כמו שכתבנו:
ואמרת לנו פנים חדשות באו לכאן וטהור. פי' דסוף כבר נפקו שתי אזניו הראשונו' שבהן קבל טומאה ואע"פ שלא נפסקו ביחד אין בכך כלום ה"נ לגבי נקב במוציא רימון בפנים חדשות באו לכאן וטהור ע"כ דברי ר' יוחנן שאמר לחזקיה ומ"מ תפשוט מינה הא דקרפף דגדרות מצטרפין לעשות מוקף לדירה דסוף סוף פנים חדשות באו לכאן וקרפף חדש הוא וכן הלכתא: רחבה שאחורי בתים: פי' שסתמ' אינה מוקפת לשם דירה ויש בה יותר מבית סאתים שדינה ככרמלי' אבל הוקף ולבסוף פתח לא פי' דמשום דפתח' לתשמי' דירה לא מחשב' מוקפת לדירה עד שיעשה בה מעשה לפרוץ בה יותר מעשר ולחזור ולגודרו ולהעמידו בעשר: לא צריכא דאית בה בי דארי. פי' דקודם שחזר והקיף היה שם גורן שפתח הבית פתוח לו. מהו דתימא דכשחזר והוקף לצורך בי דארי הוא ולא שתהא פתוח' לחצר לתשמישו אין הקיפו היקף דיר' ואע"פ שהפתח קודם להיקף קמ"ל דכיון שהפתח קודם להקף לא סגי שלא יהא ההיקף גם לצורך תשמישו של בית וה"ל היקף לדירה ושרו. סבור מינה מים כזרעים דמו פי' ומבטל תורת דירה מן החצר כדין זרעים האמור לעיל. כנטעים דמו. פי' ולא מבטלי תורת דירה אלא כדין נטעים שהוזכר לעיל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |