ריטב"א/עבודה זרה/נה/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י רשב"א ריטב"א חידושי הר"ן מהר"ם חי' הלכות מהרש"א חתם סופר רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
נחתום העושה כו'. אבל מוליכין עמו פת לפלטר פר"שי גוי אופה פת ובתוס' הקשו כי בשום מקום לא נקרא האופה פלטר ועוד מדקתני מוליכין פת וקודם שנאפה אינו נקרא פת ועוגות הוה ליה למימר לכך פירשו דפלטר ממש הוא ואשמועינן תנא דלישת ועריכת ואפיית הפת כולהו כחדא מלאכה חשיבי ואסור לסייעו בהם כלל אבל לאחר שנאפה הוה ליה ענין אחר שכבר נעשה פת ומותר לסייעו.
גמרא אמר רב הונא יין כיון שהתחיל לימשך נעשה י"נ י"ש מרבני צרפת שהם מפרשים כיון שהתחיל למשך מן הגת לבור אבל כל זמן שלא ירד לבור אינו נעש' יין נסך ואף למשנה אחרונה ולא החמירו במשנה אחרונ' אלא לענין מה שהוא בגת לאחר שהתחיל לירד דלמשנה ראשונ' מותר כדתנן ירד לבור מה שבבור אסור והשאר מותר ולמשנה אחרונה כיון שהתחיל לירד לבור נעשה יי"נ מה שהוא בגת ועל דרך זה התירו מקצתם שיהא נכרי דורך יינו של ישראל או בגת כשהם פקוקות שאין יין יורד משם וכבר נדחה פירוש זה בתוס' דאם כן כי פרכינן למתני' ואוקימנא בגת פקוקה ומלאה למה לן למימר שהיא מלאה בפקוקה סגי ועוד שכבר אמרו בתוספתא הלוקח עביט של ענבים מן הגוי ומצא תחתיו גממיות מותר בצדו גממיות אסור וההיא ודאי כמשנה אחרונה היא וא"ה מה שבצדו אסור אף על גב שהוא בגת עצמה ובירושלמי גם כן אמרו עד כדון כשהיה נוטל יין וענבים כאחת ונותן לתוך התפוח אבל היה נותן אלו בפני עצמן ואלו בפני עצמן אפילו ממותר גממיות שתחת האשכולות מותרות שבצידהם אסורות רבי יוסי בר בון בשם רבי יוחנן הן עצמן נעשו' יין נסך כלומר אפילו מה שתחת' האשכולות כיון שנוטל האשכולות בידו ונותן לתפוח ונשאר היין לעצמו ואעפ"י שמלא גרעינין וענבים שאינן תלוין באשכולות אלמא אף הנמשך בתוך הגת אסור למשנה אחרונה אף על פי שלא ירד לבור ועוד הקשה רבינו הר"מבן ז"ל דלשון המשנ' אינו נאמר בשום מקום על היורד דרך אויר דההוא קלות או ירידה מיקרי והמשכה הוא מה שנמשכת ממקו' למקום שלא כדרך אויר כאותה שאמרו שאובה שהמשיכוה מעיין המושך כגדל ורבה עליו והמשיכו והנכון כדפירש ר"שי ז"ל שהתחיל לימשך אפי' בגת עצמו שהגת עשויה כמדרון ומשעה שנמשך מצד עליון לצד תחתון קרוי יין ונעשה יין נסך ודעת התוס' כי לפירוש זה הנכון מכיון שהתחיל לימשך בגת נעשה יין נסך אם נגע בו גוי ואפילו מה שלא נגע והיינו מאי דפרכינן עלה בסמוך מסיפא דירד לבור מה שבבור אסו' והשאר מותר ואומרים שזו היא שיטתו והשאר מותר ואומרים שזו היא שיטתו של ר"שי ז"ל אבל ר' הר"מבן ז"ל אומר שאפי' לרב הונא ולמשנה אחרונה לא נאסר אלא מה שנמשך בגת או מה שהופרש מן הענבים ונצלל במקום אחד אבל מה שהוא מעורב עם הענבי' אינו נאסר בהמשכת מקצתו ולא חדשו רב הונא ומשנ' אחרונה אלא במה שנמשך בגת בלבד וכן נראה מן הירושלמי והתוספתא שאמרנו למעלה שלא אסרו אלא גממיות שבצדיהם בלבד אבל לא שתחתיהם כיון שלא נפרדו לגמרי לעצמן מן האשכולות.
תנן לוקחין גת בעוטה כו'. אמר רב הונא בגת פקוקה ומלאה פירוש פקוקה לומר שעדין לא נמשך ממנה כלום לבור ומלאה שלא נמשך ממנה כלום בגת עצמו ולפי הלשון הזה נראה שאילו לא היתה פקוקה אעפ"י שהיתה מליאה אין לוקחין אותה מן הגוי כי במה שירד לבור נאסר אפי' מה שבגת ואף על פי שהיא מלאה ואין בה יין נמשך ושמע מינה כפ' התוס' דכיון שהתחיל לימשך קצתו נעשה יין נסך אפי' מה שלא נמשך דאי לא למה ליה למימר שהיא פקוקה במלאה סגי ותירץ לי מורי ז"ל לדעת רבו ז"ל דבעינן פקוקה מפני הצנור הרחב שבגת שאפשר שלא יהא בה יין צלול הראוי ליאסר ואם תאמ' והא קתני אף על פי שנוטל בידו ונותן לתפוח ואי אפשר שלא יהא בהם יין נמשך בשעת עשית התפוח ולמה מותר לפי' ר"שי ז"ל ולפירושינו ויש לומר דמתני בתחילת עשית התפוח שאין שם עדין שום יין צלול אלא הכל מעורב עם האשכולות ומשכחת לה כגון שהיתה הגת גדושה הרבה בתחילה שאעפ"י שהתחילו לדרוך בה והלכו בה שתי וערב עדין היא מליאה.
תא שמע ירד לבור מה שבבור אסור והשאר מותר. וקשה לפירוש הר"מבן ז"ל מאי קושיא דהא אוקימנא בגת פקוקה ומליאה ואף על פי שנאסר מה שירד אין מה שבגת נאסר והוא ז"ל תירץ דמיתורא דלישנא פרכינן למה לי למיתני והשאר מותר שלא ודאי לאשמועינן שאין לנו שום איסור במה שבגת ואפילו הוא דומיא דבור ולא עוד אלא במה שהוא בתוך הצנור הרחב שהוא צלול ואפילו הקלוח היורד גם כן נראה מן הלשון הזה שהוא מותר וכל שכן מה שנמשך בגת וקשיא לרב הונא.
אמר רב הונא לא קשיא כאן במשנה ראשונה כאן במשנה אחרונה ויש אומרים דגת פקוקה ומליאה אפי' לרב הונא ולמשנה אחרונה מותרת שהרי אין כאן המשכה כלל ובהא הוה מודה הוא דמותר אף על פי שהלכו שם שתי וערב ויש בתוכה ועליה יין צף דהא רב הונא תריץ הכי אליבא דידיה ואיהו ודאי שפיר ידע דמימריה כמשנה אחרונה וכן נראה דעת רבינו אלפסי ז"ל שהביא בהלכותיו ההיא אוקמתא ובודאי לא כתבה אלא ללמדנו דהוי הלכתא אפי' לרב הונא ולמשנה אחרונה. אבל רבינו הר"מבן ז"ל כתב כי לפי דעתו אליבא דרב הונ' גם פקוקה ומליאה נמי כיון שהלכו בה שתי וערב ורבה יין בגת שהוא צף על הענבים המשכה היא ועושה יין נסך ולא התירו בירושלמי אלא גממיות שתחתיהן הבא מן הענבים עצמן אבל זו שנדרכה ורבה בה יין צף אלא שאין לו מקום לימשך אסור שהרי ראויה לימשך ור' הונא דאמר כיון שהתחיל לימשך לאו בגת פקוקה ומליא' איירי אלא בגת כדרכה וקאמר כיון שריבה יין והתחיל לימשך נאסר ומינה בפקוקה ומליאה מכיון שראויה לימשך נאסר אלא דעיקרא משום דוחקא דמתני' תריץ הכי לדעתו של מקשה וכדקתני אין דורכין עם הנכרי וסתמא קתני ואפי' בפקוקה ומליאה.
ואפשר דאף מה שהתירו בירושלמי לדעת משנ' ראשונה התירו דעלה קיימינן אבל למשנה אחרונה הכל אסור ורבינו הר"אה ז"ל היה אומר כלשון ראשון דבגת פקוקה ומליאה גם לרב הונא מותר ומיהו אעפ"י כן אין דורכין בגת כלל ואפי' בפקוקה ומליאה כסתמ' דקתני אין דורכין והטעם כדי שלא יכרות בו בהמשכת היין וללמד על כל זה הביא רבינו אלפסי ז"ל אוקמתא דגת פקוקה מליאה לומר שאף לרב הונא מותר והביא הא דאין דורכין לומר שאסור לדרוך עם הנכרי לעולם אפי' בפקוקה ומליאה מ"ר.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |