ריטב"א/סוכה/נד/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות ריטב"א מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אי משום ערב הפסח לאו שיורא היא הא מני ר"י היא תמיהא מלתא דהא בכל דוכתא דחקינן ומשנינן בהכי כי היכי דלא תקשי ואלו הכא דחקי' באיפכא לאוקומי מתניתין יחידאי כי היכי דתקשי לן אמאי לא תני ר"ה שחל להיות בשבת ול"ק דהכי אורחא דתלמודא כה"ג בלחוד דלא לאחזוקי תנא בשיירנא כל היכא דאפשר למדחי דלא שייר עד דמוכרח לן להדיא דשייר מידי דלית ליה דחייה וכדאמרינן בפ"ק דב"ק אי משום חצי כופר הא לאו שיורא הוא הא מני רבי יוסי היא ואיתא נמי בכתובות ושם פיר':
כל ימים של כת שלישית לא הגיעו לאהבתי מפני שעמה מועטין ופסחיהן מיעוטין ובצרו שית תקיעות מכת שלישית שלא תקעו אלא לפרק א' ולא הוו להו תקיעות של הלל אלא כ"א ושמעינן מהכא דעד אהבתי חשיב פרק א' כדכתיבנא לעיל וסבר ר"י שאין אומרים הלוים הלל אלא בכדי שחיטת פסחים של אותה כת ואם גמרו לשחוט הכהנים פסחיהם קודם גמר ההלל מפסיקין אותו אבל חכמים אומרים שלעולם גומרין אותו פעם אחת לכל כת וכת ופרכינן והא אמרת דרישא דחשיב תר"ת לשלש דלא כרבי יהודה וכו' אלא מאי שייר דהאי שייר שייר ערב הפסח שחל להיות ע"ש אפיק שית דבצרי מהללא לר' יהודה ועייל שית שתוקעין בע"ש למלאכה והבדלה:
ולא מוסיפין על מ"ח והא איכא ערב הפסח שחל להיות בשבת דלר' יהודה נ"א. פי' כיצד כ"א שבכל יום וט' דמוסף שבת וכ"א דשחיט' הפסח הרי נ"א ואי לרבנן שגומרין את הלל הם נ"ז שהם מוסיפין שם תקיעות יותר:
כיון דליתיה בכל שנה לא קא חשיב ופרכינן אטו ע"ש שבתוך החג נמי איתיה בכל שנה והא זמנין דמקלע י"ט א' בע"ש ואין תוקעין למילוי המים שאינו דוחה י"ט כדאיתא לעיל ואע"ג דדחו ודאי תקיעות דערב שבת כדמוכח בשבת ובחולין ופרקינן דלא משכחת לה שיהא יו"ט בערב שבת דאי מקלע הכי י"ה אימת הוי בחד בשבא שהרי ד' ימים ולא יותר יש מי"ה עד י"ט ולא אפשר דמקלע י"ה בחד בשבא משום ירקיא ומשום מתיא כדאיתא בר"ה שב"ד הקובעין את החדשים דוחין אותו מפני כן והרשות בידם בכך כדכתיב אשר תקראו אותם תקראו אתם אפי' שוגגין ואפילו מוטעין ואפילו מזידין כדאיתא התם ופרכינן ומי דחינן ליה דלא ליקלע בחד בשבא והתנן חלבי שבת פי' של תמיד בין הערבים קרבין בי"ה הבא אחריו ביום ראשון אלמא מיקלע ולא דחינן ליה:
ותו א"ר זירא כי הוינן בבבל אמרינן הא דתנן י"ה שחל להיות ערב שבת לא היו תוקעין. פירוש לא היו צריכין לתקוע להבטיל ולהבדיל כשאר ערבי שבתות שהרי גם היום לא עשו מלאכה:
ולמוצאי שבת לא היו מבדילין. פי' חל להיות י"ה באחד בשבת לא היו מבדילין בתפילה למוצאי שבת שהרי קדושה אחת הן ואצ"ל שאין מבדילין על הכוס דהא ליכא כוס כדאמרינן התם גבי זמן דיום הכפורים אבל למוצאי י"ה בליל יום ב' היו מבדילין כשם שמבדילין בכל מוצאי י"ה משא"כ בט' באב שחל להיות בא' בשבת שכיון שנדחית במ"ש הבדלה על הכוס דליכא כוס נדחית לגמרי ואין לה תשלומין ואפילו למ"ד שאם לא הבדיל במ"ש מבדיל והולך עד יום רביעי כדאיתא בפרק ערבי פסחים שאני הכא שאין חיוב בהבדלה על הכוס במוצאי שבת זו שהוא בליל תשעה באב שלא קבעו הבדלה על הכוס כשהענו אלא כשהעשירו כדאיתא בברכות וכל ישראל עניים מרודים בלילה זו ולא חייבוהו הבדלה על הכוס ונדחה לגמרי. מורי נר"ו בשם רבו רבינו הגדול ז"ל:
ל"ק הא רבנן הא אחרים דתניא אחרים אומרים אין בין ר"ה לר"ה אלא ד' ימים בלבד. פירוש הא דמקלע י"ה בחד בשבת אחרים היא דסברי שאין מעברין חדשים לשום צורך כלל אלא שנוהגין בסדר הידוע לעולם אחד מלא ואחד חסר הלכך אין בין חג זה לחג שבשנה אחרת אלא ד' ימים כיצד ששה חדשים מלאים ק"פ ימים וששה חדשים חסרים קע"ד הרי שנ"ד והשנה הם חמשים שבועות נשארו ד' ימים שאינה שבוע:
ואם היתה שנה מעוברת חמשה. פי' שלעולם חדש העבור חסר והוא כ"ט יום הכ"ח הם ד' שבועות נשאר יום אחד:
א"ר ספרא מאי דוחה לקדם. פי' לאו כדקאמרת דאמרי' להו לתרווייהו אלא דמקדי' ר"ח מקמי שבת:
ואמאי תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם כיון דהוו תרווייהו חיובא דיומא:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |