ריטב"א/נדה/מח/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רמב"ן רשב"א תוספות הרא"ש ריטב"א מהרש"ל מהר"ם חתם סופר רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
דכולי עלמא מיהת אתחתון סמכינן. ויש בכלל זה דלא סמכינן אעליון ולישנא קלילא הוא.
הקיש הכתוב אשה לאיש. פי' דאע"ג דילפינין מינה שהשוון הכתוב לכל עונשין שבתורה אין הקש למחצה.
מה איש תחתון ולא עליון. פי' דבהקש אין לומר שאין דנין אפשר משאי אפשר ובמה מצינו או בג"ש הוא דפליגי תנאי בהאי.
תניא נמי הכי. פרש"י ז"ל תניא נמי הכי דאתחתון סמכינן ובודאי שלא נצרכה משום זו בלבד דהא פשיטא ומתניתן היא בהדיא אלא לישנא דתלמודא נקט כלו' דסמכינן אתחתון ולא אהעליון כלל ודייקינן ליה מדקתני בלישנא שוב אין משגיחין על העליון ולא נקט כיון שבא תחתון דיה.
רשב"ג אמר בנות כרכין וכו'. נראין דברים דרשב"ג דעת שלישית הוא דאלו ר"מ ורבנן לא מפלגי במילתא כלל מכיון דנקטו מלתא דידהו סתמא אלא ודאי דרשב"ג הכרעה שלישית היא שאינה מכרעת וכן פי' בתוס'.
ת"ר כל הנבדקות נבדקות על פי נשים. פי' דאע"ג דהאי דבר שבערוה תלוי בו שאינו בפחות משנים כיון דמילתא דאפשר לאיגלוי הוא ואינן מעידות על דבר שבערוה ממש אלא על גופן של שערות עשאוהו כשאר איסורין שנאמנות בהן אשה ומיהת כל כי האי גוונא צריך להדורי אחר הנשים המוחזקות בכשרות יותר וכר' אליעזר שהיה מוסר לאמו ור' יהושע לאשתו וכן כל היכא דאפשר בשתי נשים נאמנות או יותר בהכי עדיף טפי דאע"ג דמאה נשים כחדא דמיין לענין עדות מ"מ כל היכא דנפישי הוי קים לן במילתא טפי מר' וטעמא דת"ק כלפני הפרק כדברי הכל וכדלקמן ובתוך הפרק כר"ש דאמר תוך הפרק כלפני הפרק וכל אחר הפרק משום חזקה דרבא וכר' יהודה וכן פי' הרי"ף ז"ל.
ר' יהודה אמר לפני הפרק וכו' נשים בודקות אותן. ולקמן פריש' דלכ"ע בדיקת לפני הפרק אינו אלא משום דאי אינהו שערות עצמן הוא דמשתכחי לפני הפרק שומא נינהו ולאו למימרא שתהא בדיקה זו חובא דהא ודאי כל שנמצאו שערות לאחר הפרק לית לן למיחש שמא באו לפני הפרק והם שומא אלא הרי הן בחזקת שבאו לאחר הפרק והכין סוגיין בכל דוכתא וכדמשמע בפ' מי שמת במעשה של בני ברק שאמרו מהו לבדוק ואמר להם סימנים עשויין להשתנות לאחר מיתה הא לאו הכי סמכינן עלייהו אלא מילתא בעלמא הוא דאמרינן דהיכא דבדקן מעיקרא ומשתכחן לאחר הפרק שומא נינהו והא דקתני נשים בודקות אינו לשון חיוב אלא דמהמניא בדיקה.
ואידי דנקט לאחר הפרק בודקות בדוקא ועל הדרך הזה אמרו לקמן דלפני הפרק בעי בדיקה לומ' דמהניא בדיקה א"נ בעיא למי שרוצה לדקדק בשערות יפה יפה וכן פי' בתוס'.
גרסת הספרים שלנו נאמנת אשה להחמיר אבל לא להקל כיצד גדולה הוא שלא תמאן וקטנה היא שלא תחלוץ אבל אין נאמנת לומר קטנה היא שתמאן וגדולה היא שתחלוץ. ואיכא למידק דלקמן אוקימנא בתר לישנא אתוך הפרק וכר' יהודה והא ודאי אף לר' יהודה דסבר תוך הפרק כלאחר הפרק מ"מ כל יבמה דלא משתכחן לה שערות בחזקת קטנה היא בין להחמיר ובין להקל ואפי' למאן דאית ליה חזקה דרבא דההיא ליתא אלא אחר הפרק שבאה לכלל שנותיה וא"כ בשלמא מאי דקתני הכא שנאמנת או אינה נאמנת לומר שהיא גדולה אתי שפיר אלא מאי דקתני הכא שנאמנת שהיא קטנה היכי שייך לומר כן דהא בחזקת קטנה קיימא ואין אנו צריכין לעדותה ולהמנותה בזו וכ"ש שאין לומר שאינה נאמנת שתמאן דהא ודאי אנן נמי הכי דיינינן לה בקטנה וממאנת וי"ל דלאו דוקא ואיידי דנקט לגבי עדות גדולתה נאמנת ואינה נאמנת נקט בעדות קטנותה הכי ומאי אינה נאמנת שאין אנו צריכין לנאמנותה ויש כיוצא בזה בפ' האשה שנתארמלה מתני' דב' נשים נשבו כדקתני בבריתא ואינה נאמנת וכדפרי' התם בס"ד כנ"ל. ויש מפרשים דהא דקתני נאמנת לומר קטנה היא שלא תחלוץ כגון דבדקן תוך הפרק ואשכחן שערות והרי היא בחזקת גדולה לר' יהודה ובאות נשים אלו ומעידות דהוי בה שערות אלו לפני הפרק וקטנה היא שלא תחלוץ או קטנה היא ותמאן דאי לאו אינהו הוה אמרינן גדולה היא וחולצת ואינה ממאנת וקתני שסומכין עליהן להחמיר ולא להקל והרי היא נאמנת שהיא קטנה שלא תחלוץ ואינה נאמנת לומר קטנה היא שתמאן ונכון הוא.
בשלמא לפני הפרק בעי בדיקה דאי משתכח לאחר הפרק שומא נינהו אלא לאחר הפרק למה לי בדיקה והאמר רבא קטנה שהגיע לכלל שנותיה אינה צריכה בדיקה. הקשו בתוס' וכיון דס"ל דהא דרבא אף לחליצה היא אף לאחר הפרק תיקשי לן דהא אע"ג דלא אשכחן לאחר הפרק אלא שערות ראשונות דלפני הפרק אפ"ה הויא גדולה משום חזקה דרבא ואמרינן שבאו לה שערות אחרות לאחר הפרק ונשרו ותרצו דהשתא ס"ל דלא חיישינן לנשירה כל היכא דבדקן ולא אשכחן ולא מהמניא חזקה דרבא אלא בסתמא וק"ל דא"כ נימא דהא דקתני ולאחר הפרק נשים בודקות אותה היינו להיכא דבדקן ולא אשכחן דהויא בחזקת קטנה וכדמפרשי' בבודקות דלפני הפרק דאינו חובה אלא דמהמניא וי"ל היכי תתני בודקות דבשלמא אמרת דלאחר הפרק בודקות בחיוב אגב דידה נקט בודקות גבי לפני הפרק. ועוד י"ל דאפי' תימא דחיישינן שמא נשרו ה"מ היכא דבדקן ולא אשכחן כלל לאחר הפרק אבל היכא דאשכחן שעודן בה שערות שלפני הפרק תו ליכא למיחש שהא בה שערות לאחר הפרק ונשרו כי יותר היו ראויין להיות נושרין שערות שלפני הפרק כנ"ל. ועוד תרצו דאנן ה"ק דלפום מאי דקתני בודקות לאחר הפרק ניחא לישנא דלפני הפרק ואפשר להלום הלשון מיהת כדאמרן ומיהו לאחר הפרק גופיה קשיא משום הא דרבא ומעתה אף דלפני הפרק קשיא נמי משום היא גופא וגם זה נכון ודוק.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |