ריטב"א/נדה/טז/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
רמב"ן
רשב"א
תוספות הרא"ש
ריטב"א
ר"ן
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
חתם סופר
רש"ש

שינון הדף בר"ת


ריטב"א TriangleArrow-Left.png נדה TriangleArrow-Left.png טז TriangleArrow-Left.png א

חוששת לוסתה וחוששת לראיתה. פי' חוששת שמא ראתה דם ביום וסתה ואעפ"י שבדקה עצמה עכשיו ומצאה טהור משום דסבר וסתות דאורייתא כדמפרש ואזיל וחוששת לראייתה אם בדקה עצמה עכשיו ומצאה טמא להיות מונה ימי נדתה מהיום וגם לחדש אחר חוששת ליום זה שמא היא משנה וסתה וקבועת וסת ליום זה וכההיא דתנן היתה למודה להיות רואה יום ט"ו ושינתה ליום עשרים זה וזה אסורין וקס"ד דמשום הא דחושש לראיה נקט וראתה דאלו משום וסתה אפי' לא ראתה נמי וכדפריש'.

איכא דאמרי הכי א"ל וכו'. קסבר וסתות דרבנן. ואף על גב דלעיל אמרינן דסבר רב הונא וסתות דאורייתא, כבר תרגמה רש"י ז"ל דההיא דידיה וההיא דרביה.

הרואה דם מחמת מכה בתוך ימי נדתה. פירוש, בימים שהיא למודה לראות בהם בעונתה או בוסתה אמ' רבינא דכו"ע וסתות דרבנן, אבל לא מצינן למימר דכו"ע וסתות דאורייתא, דכיון דאמר רבן שמעון בן גמליאל טהורה על כרחך סבירה ליה וסתות דרבנן. וכן הלכה.

מתני' ב"ש אומרים צריכא ב' עדים על כל תשמיש ותשמיש או תשמש לאור הנר וכו'. ופי' רש"י ז"ל כיון דקתני צריכה ולא קתני צריכין ששני עדים אלו שלה הם ובודקת בב' עדים מיוחדים בכל תשמיש א' לפניו וא' לאחריו ומנחתן כלן עד למחר ובודקת אותן ותדע אם שמשה נדה וכמה חטאות הוא חייב ונר' דדייק לה דכיון דקתני או תשמש לאור הנר ופריש בגמרא תבדוק לאור הנר מכלל דברישא אינה בודקת ואינו מחוור דודאי עד שלפני כל התשמישין צריכ' לבדקו לאור הנר להחזיק עצמה בטהר' דאע"ג דאין בדיק' זו אלא משו' מגו דטהרו' מ"מ כיון דמצריכין לא סגיא דתהוי בכדי והא דקתני או תשמש לאור הנר דפרי' בגמ' דאו תבדוק קאמר היינו משום שאר בדיקות שכבר הוחזק' בטהרה אבל עד ראשון שלפני כל התשמישין בדקתו לאור הנר ותדע דמשום דקתני צריכה ב' עדים על כל תשמיש קתני או תשמש לאור הנר כלו' שלא תהא צריכ' לרבוי עדי' אלו. גם מה שאמר ר' דצריכה ב' עדים בכל תשמיש א' לפני תשמיש ואחד לאחר תשמיש אינו נכון דהא עד א' לבדיקה א' שתהא בין תשמיש לתשמיש עול' לכאן ולכאן, ועוד דכיון דקתני צריכא ב' עדים כדקתני רישא הא ודאי כי הדדי נינהו ועד דידיה לא משייר ליה תנא דלא מיירי ביה. לכך הנכון ששני עדים אלו הם א' לו וא' לה כדקתני רישא ועד שלה בודקת בו לפני כל התשמישים וכדקתני לאור הנר. ואם תמצא לה טומ' הרי אינה משמשת ואם תמצא טהור תניחנו עד לאחר תשמיש ובודקת בו וגם הוא בודק בשלו לאחר תשמיש ובדיקה זו עולה לפני התשמיש של אחריו ולאחר כל תשמיש ותשמיש בודקות שניהם כל א' בעד שלו. והא דקתני צריכה ולא קתני צריכין פי' הרמב"ן ז"ל משום דאפי' בדיקו' שלו מחמתה הם משום דמים דאית בה וכדקתני לעיל דרך בנות ישראל משמשות בב' עדים ולא קתני בנות ישראל ובני ישראל.

בית הלל אומ' דיה בשני עדים כל הלילה. פירש רש"י דיה שתי בדיקות כל הלילה, בדיקה אחת קודם התשמישים ובדיקה אחת אחר כלן.

אבל בתוס' פירשו שלא הקלו בה בבדיקות אלא בעדים בלבד לומר דבודקת בשני עדים אלא בסוף כל התשמישים ואינה צריכה ב' עדים מיוחדים לכל תשמיש ולא אור הנר כדברי בית שמאי. ותדע, דכי קתני רישא לבית שמאי או תשמש לאור הנר. היינו לומר, כי בעשות' כן, ר"ל שתבדוק לאור הנר, יהא די לה כדברי בית הלל. ואלו לבית שמאי צריכה היא ב' בדיקות על כל תשמיש. דאי לא, למה לה אור הנר לבדוק בה. וכיון דקתני צריכה ב' עדים על כל תשמיש או תשמש לאור הנר משמע דה"ק או תשמש לאור הנר וזו די לה לעשות כדברי ב"ה דאי לא אשתכח דב"ה מתני תלת דרגי שאינה צריכה לא רבוי עדים ולא בדיקה ולא אור הנר וזה אין במשמע לשון משנתינו אלא דמשמע דאמרי כי דיה ב' עדים ואינה צריכה לא עדים ולא בדיקה לאור הנר אבל בדיקות בלא אור הנר צריכה אלא דלא חיישי שמא תראה טפת דם בביאה אחת ותחפנו שכבת זרע או יחזור ויחפנו עד דבדיקה דלא שני להו בין נמוק פעם אחת לנמוק ב' פעמים כדאיתא בגמ' והפי' הזה קרוב הוא ולשון המשנה מסייעתו מדקתני ב' עדים ולא קתני בדיקות. גם הרמב"ן ז"ל כתב שצריכה ב' בדיקות בין תשמיש לתשמיש אחד לו וא' לה מיהו מלשון ב"ש ליכא ראיה כולי האי דאדרבה כיון דקתני צריכה שני עדים על כל תשמיש או תשמש לאור הנר ופרישנא בגמ' דתבדוק לאור הנר קאמר כי אתו ב"ה בתר הכי ואומ' כי דיה שני עדים שאינה צריכה לא עדים ולא בדיקה לאור הנר הרי הוא כאלו אמרו שאינה צריכה בדיקה כלל שאלו היתה צריכה בדיקה לא סגיא שלא תהא צריכה בו אור הנר כיון דליכא שנוי עדים.

ומאי דאמר בגמרא דלבית הלל נמוק הדם ב' פעמים נוטה יותר כדברי פירוש רש"י ז"ל שתהיו שתי ההמקות שוות ושתיהם בפנים בגופה בביאה ראשונה ושניה, ואלו לאידך פירוש המקה ראשונה היא בפנים בביאה ראשונה והמקה שניה בחוץ בעד שבודקת בו שממיקה אותו שכבת זרע של ביאה שניה דאלו ביאה שניה גופא אינה ממיקה שכבר בד' בינתים. ודוק.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.




שולי הגליון