מהרש"א - חידושי הלכות/נדה/טז/א
מהרש"א - חידושי הלכות 
נדה טז א
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות תוספות רי"ד רמב"ן רשב"א תוספות הרא"ש ריטב"א ר"ן מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א חתם סופר רש"ש |
בפירוש רש"י בד"ה חוששת לוסתה כו'.
וקס"ד דהוא הדין נמי אם בדקה כו' והא דנקט ראתה משום כו', עכ"ל. יראה לפי דרכו דהוה סלקא דעתך השתא דבראתה נמי לא מטמא משעת וסתה אלא אי הוה וסתות דאורייתא, ומלתא דרב דלקמן ומצאתה טמאה דטמאה משעת וסתה אפשר דהוה מפרש ליה כרבי זירא דכו"ע וסתות דאורייתא ובדקה עצמה בשיעור וסת קמפלגי, והשתא שפיר הוה קס"ד הכא דהוא הדין בלא ראתה דמטמאה משעת וסתה [1] אפילו הוה וסת דרבנן ודאי, דלא הוה מצי למפשט מידי מראתה דהוה וסת דאורייתא ובלא ראתה נמי מטמאה משעת וסת כמו שכתבו התוס', אלא דלפי דרכם שפיר הוה ידע כדמסיק דבראתה מטמא משעת וסתה אפילו הוה דרבנן אלא דפשיטא ליה מדהוה מקולקלת למנינה.
בד"ה וכאן שלא בדקה עצמה כו'.
ואיכא דאמרי דמר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי, עכ"ל. האי לישנא איכא דאמרי אינו מלשון רש"י, אבל הוא נשמט מנוסחת תלמוד וכן הוא בגמרא ישנה[2].
תוס' בד"ה בית שמאי אומרים צריכה ב' עדים כו'.
אם כן אינה בודקת סמוך לתשמיש לידע אם בועל בנדות כו', עכ"ל. לא ידענא מהיכא פסיקא להו דבעד שלאחר תשמיש צריכה לידע אם בועל בנדות כו', דלקמן בשמעתין נראה מפירוש רש"י דלאחר תשמיש אינה צריכה אלא משום טהרות.