ריטב"א/כתובות/לב/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
רשב"א
ריטב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
מהר"ם שיף
פני יהושע
הפלאה
רש"ש
אילת השחר

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


ריטב"א TriangleArrow-Left.png כתובות TriangleArrow-Left.png לב TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


בשוטה. פי' דליכא בושת דכיון דשוטה הוא אין לך בושת גדול מזה הלכך אפי' לאב אין כאן בושת. גרסת ר"ח וגרסת הספרים ביתומה שוטה ומפותה אבל רש"י ז"ל פי' דלא גרסי' שוטה דאפי' פקחת נמי פטור דכיון דיתומה היא ובושתה לעצמה הא אחילתי' כשהיא מפותה ויש לקיים גרסת הספרים לאו ביתומה גמורה אוקימנא לה אלא ביתומה בחיי אב בנתארסה ונתגרשה וקסבר תנא דמתני' דיתומה בחיי האב אין לה קנס ואלו היה פקחת יש שם בושת לבני משפחה ואינם יכולה למוחלה אבל השתא דהיא שוטה אין לשוטה בושת שאין לך בושת גדול מזה:

אלמא קסבר עולא כל היכי דאיכא ממון ומלקות ממונא משלם מילקא לא לקי וא"ת דלמא בעלמא לקי ואינו משלם ושאני הכא בפירוש רבתה התורה תשלומין מדכתיב נערה ואי משום הא לוקמא לקרא דבלא אתרו בי' וכדפי' רש"י ז"ל הא ליכא למימר דדילמא ס"ד דכל היכא דכי אתרו ביה פטור כי לא אתרו ביה נמי פטור וכסברא דריש לקיש לקמן והיינו דלא שני כאן שהתרו בו וכאן שלא התרו בו כדמשני ר' יוחנן בסמוך ותירצו בתוספת דא"כ ס"ל לעולא דהכא חידוש הוא שחדשה התורה בקנס ואע"ג דלקי ממונא משלם א"כ ניקו יתירא דקרא בחייבי עשה ובחייבי לאוין היכי אמרינן לעיל בתרווייהו בחד קרא סגי להו היינו היכי דלא הוי משינוי דעלמא אבל השתא דס"ל איתא בהו שינוי דעלמא לעולא אימא לך דלא שנאי קראי אלא בחייבי לאוין ולא בחייבי כריתות והתם לוקה ואינו משלם ועוד דא"כ בת נמי יש לה קנס ולא יהרג דהא גלי קרא גבי בת שיהא חייב נמי קנס ולא נימא קים ליה בדרבה מיניה לפוטרו מקנס ומה לי חייבי כריתות ומלקות או חייבי מיתות בית דין:

ואם ממונא לקולא שכן הותר מכללו לב"ד. איכא למידק היאך אפשר לומר ממונא לקולא אם כן אתגורי אתגור דאלו הכהו הכאה שאין בו שוה פרוטה היה לוקה ועכשיו שהוסיף על חטאתו פשע להכותו הכאה גדולה משלם ואינו לוקה והכי אמרינן גבי מי שנתחייב ב' מיתות נידון בחמורה דאי לא אתגורי אתגור. וי"ל דהתם הוא דאסור גמור וחמור שיש בו מיתה אבל הכא באיסור שאין בו אלא מלקות וממון לעולם אימא לך דהכי עדיף שישלם ולאסקה כדי שלא יפסיד הניזק והיינו דאמרינן דאי ממונא לקולא הוא היינו לפי שהוא איסור קל שהותר מכללו בב"ד משא"כ בממזרת שלא הותרה מכללו בב"ד וא"ת אם המלקות הוא לייסר את הרשעים הוי איסור קל החובל בחבירו שלא כדין מה ענין זה אצל זה. ויש לומר דהיינו קולא דידיה דלא חשו שמא יוסיף על ההכאות שבו משום דלא יוסיף כדאי' במסכת מכות והנכון הוא דאורחא דתלמודא בהכי למיפרך כי הא ודאי אסור חלב שהותר מכללו אצל חיה היינו לפי שאינה חלב ואפ"ה פרכינן מינה בעלמא ולא עוד דכל כי האי גוונא פרכינן כל דהו וכדאמרינן בפרק ארבע מיתות סקילה חמורה שכן נתנ' למגדף ועובד כוכבים ומזלות ומאי חומרא שכן פשט ידו בעיקר ופרכי' אדרבה שריפה חמורה מסקילה שכן נתנה לבת כהן ומאי חומרא שכן מחללת אביה וכדפרשינן התם בס"ד:.

מה להצד שוה שכן יש צד חמור בהם פי' רש"י ז"ל דהחובל חייב בחמשה דברים ועדים זוממין אינן צריכין התראה ואי ממונא לקול' שכן יש בהם צד קל דהחובל בחבירו הותר מכללו ועדים זוממין לא עשו מעשה והקשו בתוספת דליכא למפרך מה להצד שוה שבהם אלא או מקולא או מחומר' שהיא שוה ביניהם דאי פרכינן צד חמור בכה"ג דפירש"י ז"ל בטלת כל הצד השו' שבעול' אין לך השו' שאין בכל א' מהם או חומר' או קולא ולפי שלא הושוו באותה קולא או באותה חומרא לא ראי זה כראי זה ולפיכך נידון בהצד השוה שבהם והרבה תירוצים נאמרו בזה שאינם נכונים. יש מרבותינו בעלי תוספ' ז"ל שתירצו דהכא צד חמור בשניהם השוה אמרינן דהא חומרא שייכא בעדים זוממין כגון שהעידו על א' שחבל בחבירו והוזמו וצד הקל נמי איכא בינייהו שאף בעדים הותר עדות שקר מכלל לענין עדות החודש דק"ל דמאיימים את העדים לומר שראו את החדש אע"פ שלא ראוהו כדאי' במסכת ראש השנה ואין לשון התלמוד הולם פירושם גם במסכת מדות ופסח שני דפרכינן צד חמור אין לפרש כן גם לשון צד חמור לא משמע הכי. ורבי ז"ל תי' הכי דכי פרכינן צד גמו' חמיר היינו כשהם חמורי' באותו ענין שאנו באים לדון ממנו וכשהם קלים בו פרכינן צד הקל כי הכא שעדים זוממין חמורים בעונשין שאינן צריכין התראה וקובל בחבירו חמור בענשו דחייב בחמשה דברים וכן לענין הקולא חובל קל שהותר עיקר אסורו מכלל ועדים זוממין קלים שכן לא עשו מעשה וזה בהצד השוה חשיבי דמ"מ שנים הם בזה שהם חמורים בעיקר ענשם או שהם קלים בעיקר איסורם אבל כשהחומרות או הקלות כשיש במלמדי' אינם בעיקר דינים שאנו באים ללמוד מהם לא פרכינן צד חמור:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון