ריטב"א/יומא/סו/א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
דתנן אין מקדישין ואין מעריכין וכו'. כבר פרשתיה בפ"ק דע"ז וכו' בס"ד:
מאי לאו בתקלה פליגי. פי' דמאן דאמר לא יקרב חייש לתקלה שמא יקריבו בתוך השנה. וא"ת וכי מקריב ליה מאי תקלה איכא דהא פסח בשאר ימות השנה שלמי' הוא. וי"ל דאתיא כמאן דאמר פסח בשאר ימות השנה בעיא עקירה. אי נמי אפילו למאן דאמר דלא בעי עקירה היכא דלא חזי לשנה הבאה אבל היכא דאמרת דחזי לשנה הבאה ודאי עקירה בעי:
עתי שיהא מזומן. פי' כדמתרגמי' ביד גבר דזמין דבעינן שיהא מזומן לכך. עתי אפילו בשבת. פי' מלשון עת כאלו כתיב בעתו ואפילו בשבת:
למאי הלכתא. כלומר מה חלול שבת יש בזה דהא תחומין דרבנן נינהו:
חלה שאני. פי' דהוה ליה ככפות דאמרי' התם מודה ר' נתן בכפות:
אמר רפרם זאת אומרת עירוב והוצאה לשבת ולא עירוב והוצאה ליום הכפורים. פי' מדאיצטריך קרא למישרי הולכתו של שעיר כשחל להיות בשבת. מכלל די"הכ דעלמא ליכא איסור הוצאה דאי לא מה לי יו"הכ דעלמא מה לי יו"הכ שחל להיות בשבת אלא ודאי כדאמרן. וא"ת והא ביום הכפורים כתיב לא תעשה כל מלאכה וי"ל דהוצאה לאו ממלאכה נפקא אפילו בשבת אלא מדכתיב ויכלא העם מהביא או מאל יצא איש אל יוציא וכדפרי' בפ"ק דשבת. וא"ת ולגבי שעיר דיום הכפורים מאי מלאכת הוצאה איכא. וי"ל דמעביר ד' אמות ברשות הרבים מהוצאה גמיר לה וכדפרי' בפרק הזורק. והא דאמרי' עירוב והוצאה לאו דוקא אלא איסור הוצאה קאמרי' ונקטי' לישנא דרבנן דתקון עירובי חצרות: (הגהה לאחד קדוש ז"ל ובודאי דהא מתני' פליגא אמתני' דפרק מגלה נקראת דאין בין שבת ליום הכפורים וכו' וקיימא לן דערוב והוצאה ליום הכפורים כההיא דאמרינן (עירובין דף ל') דמערבין לגדול ביום הכפורים בין לב"ה בין לב"ש. אי נמי דהכא מדאורייתא הוא דאמרינן דאין אסור הוצאה ליום הכפורים אבל מדרבנן אסור והיינו מתני' ומתניתא ע"כ):
יכול להרכיב אני ואתם חלה משלחו מהו שישלחנו ביד אחר אמר להם אהא בשלום אני ואתם. פי' יכול להרכיב אני ואתם כלומר דבר שאינו שאלתם כי חזק ובריא היה השעיר שיכולין להרכיב עליו לי ולכם וכן בריא היה המזומן לשלחו ומי יתן ואהיה אני ואתם בשלום כמותו אבל רש"י ז"ל פי' מה לכם לשאול על זאת לא אני ואתם נזקקין לשלחו ואין פי' זה מחוור ועוד כתב ז"ל ולקמן אמרינן שלא היה חפץ להשיב על שאלתם מה שלא שמע מפי רבו ע"כ. ואע"גב דהא לא איתמר אלא אשאלות דלקמן משמע לרבינו ז"ל דאכולהו קאי ומשום הא מייתי להו תלמודא לשאלות דלקמן אגב שאלות אלו משום דכלהו בחדא מחתא מחתינהו:
פלו' מה הוא לעולם הבא. פרש"י ז"ל יש אומרים כי על אדם אחד שהיה בדרום שאלוהו מה מעשיו בעיניו ויש מפרשי' על שלמה בן דוד שאלוהו מי סבירא ליה כמ"ד בפרק במה אשה יוצאה כל האומר שלמה חטא אינו אלא טועה ואמר להם לא שאלתוני אלא על אבשלום וכן פירש רבינו חננאל ז"ל כי על אבשלום שבא על פלגשי אביו שאלוהו. מי סבירא ליה הא דאמר רב פילגשים בלא חופה וקדושין וליכא אלא איסור הבא על מפותת אביו אם היא בקידושין ואיכא משום אשת אב ואשת איש ואמר להם למה לא שאלתוני אלא על שלמה ואמר לו ושלמה מהו לעולם הבא כלומר עוד שאלוהו על שלמה. מי סבירא לן כר' נתן דאמר כל האומר שלמה חטא אינו אלא טועה:
מהו להציל הרועה מיד הארי. פי' להציל אוריה מיד דוד מי סבירא לן חולקין כבוד לתלמיד דהיינו יואב במקום הרב שהוא דוד ומפני שאמר ואדוני יואב אינו מורד במלכות וניתן להצילו. או דילמא אין חולקין כבוד לתלמיד במקום הרב ומורד במלכות היה וכדין הרגו. אמר להם לא שאלתוני פעם אחרת אלא על הכבשה. אמר לו ואת הכבשה מהו להציל פי מהו להציל לבת שבע מיד דוד מי סבירא לן הא דאמר רבי יוחנן כל היוצא למלחמת בית דוד גט כריתות כותב לאשתו. וכן הוא בראש תוספתא דיבמות וכן פירש בעל הערוך ז"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |