ריטב"א/יומא/טו/א
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות תוספות ישנים תוספות רי"ד ריטב"א חי' הלכות מהרש"א גבורת ארי רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
תן לה מדתה שתהא דולקת והולכת מערב עד בוקר. פרש"י שהיה נותן בה בכל ערב חצי לוג כמדת לילות של טבת שהם ארוכים ואם היה מותיר בלילות הקצרים יותיר. והתוספות פירשו בשם ר"י ב"א ז"ל כי כן בבא שהיה ממונה על הפקיע כדאי' במס' שקלים הוא היה עושה הפתילות והוא היה יודע לכוין בעובי הפתילות ודקותם בענין שלא יותיר כלום. וקשה על זה דהא בפר' דלקמן אמרי' אמר אביי מעיקרא הוה אמינא מאי פקיע פתילת' כדתנן מבלאי מכנסי הכהנים היו מפקיעין כו' כיון דשמעת' להא ולא עוד אלא שהיה לוקח מן הממונה כפקיע אמינא מאי פקיע נגודא. ומיהו אפשר כי אדם אחר היה ממונה על הפתילות כדרך שפי' ר"י ב"א ז"ל.
אין לך עבודה שכשרה מערב עד בוקר אלא זו. כלומר שהטבת נרות של בין הערבים היתה מאוחרת לכל העבודות. ודייק לה מדכתיב יערוך אותו מערב עד בוקר אותו בלבד אתה מטיב מערב באחרית הכל והיינו דכתיב בסמוך שאני התם דכתיב אותו.
ואביי א"ל אורויי בעלמא הוא דקא מורי הכא. כלו' דלא נחית תנא הכא אלא לומר דברים שהיה עוסק כהן גדול כל שבעה ונקט אגב אורחיה דקטורת קודם לשתי נרות אבל סדרא דענינא לקמ' תני לה.
עביד בה מעשה חטאת. פי' דבכל עולות דעלמא נותן שתי מתנות שהן ארבע חד כמין גם בקרן צפונית מזרחית וחד כמין גם בקרן דרומית מערבית ובעולת התמיד אמר רחמנא שיעשה בה כמעשה חטאת להפסיק מתנות קרן דרומית מערבית לשתים.
התם פסוק מתנות בעלמא הוא. פי' דלהפסיק מתנה אחת לשתים לא חשיב שינוי וחדוש בעולת כ"כ.
וניתיב חדא שהיא שתים. כו' פי' דכיון דמשנה במתנות של קרן דרומית מערבית לעשותם כדין חטאת היה לו לעשותם למעלה מחוט הסקרא כדין חטאת שהזאותיה למעלה. והתנן הזה ממנו א' למעלה ושבע למטה פי' גבי הזאות הפר שעושה ביום הכפורים על פני הכפורת בין הבדים תנינן לה לקמן. וקס"ד שלא היו כלם זו תחת זו אלא אחת למעלה מכנגד חצי עובי הכפורת ולמעלה והשבע מכנגד חצי עובי הכפורת ולמטה. או לאורך הכפורת או לרחב עובי הכפורת דאלו בגופו של כפורת לא ס"ד כלל דהא על פני הכפורת כתיב אלא כולן היו בארץ מ"מ מקצתן היו למעלה ומקצתן למטה: ופרקינן דלא יהיב להו אלא כמצליף ופריש רב יהודה כמנגדתא כלו' כשליח ב"ד המלקה מלקות ארבעים פרש"י שאינו נותן כולם במקו' אחד אלא זו למטה מזו תכופות וסמוכות. והאי דקתני א' למעלה ושבע למטה אינו אלא לענין תכונת ידיו כדתניא שהיה באחת מצדד פני ידיו כלפי מעלה וגבו למטה ובשבעה היה מצדד גבי ידיו למעלה כאלו פונין למטה והקשו בתוספות דכיון דקתני כמצליף משמע דכולה מלתא הות כמצליף ועוד לא מצינו בשום מקום שלא יהא המלקה נותן ההלקאות במקום אחד והנכון כמו שפר"שי ז"ל דכולה מלתא כמצליף להכות הן במקו' אחד ממש או זו סמוכה לזו ובלבד שתהא עד טיבורו ומיהו פעמים שהלוקה ידיו כלפי מעלה ופעמים כלפי מטה כי כשמכין אותו לפניו היו ידיו ואצבעותיו פונות למטה וכשמכין אותו לאחוריו היו פונין למעלה. וכן הכהן המזה אינו מתכוין אלא שלא יצאו ההזאות מחוץ עובי הכפורת וכשיפלו לארץ אינו מקפיד אם כולן נופלות במקום אחד או זו סמוכה לזו אלא שבאחת יצדד ידיו למעלה ובשבע יצדד ידיו למטה כדפרש"י ז"ל וכדתניא עלה לקמן. והקשו בתוספות בשם הרב ר' אלחנן ז"ל מעיקרא מאי מקשי תלמודא דהא בפי' תנינן לה לקמן במתני' גופה לא היה מתכוין לא למעלה ולא למטה אלא כמצליף. וי"ל דאיהו קס"ד דלעולם ההזאות א' למעלה ושבע למטה כפשטה אלא שהוא לא היה מתכוין להזאה אם תהיה כלפי מעלה או תפול למטה אלא שיתכוין כמצליף שלא יצא מטבורו הכא נמי ההזאות יתכוין כי לא יצאו מחוץ לעובי הכפורת וההזאות ממילא נופלות כמצדד ידיו זו למעלה ואלו למטה ואי נמי דמעיקרא לא הוה ידעי' מאי כמצליף ותלמודא תריץ דפירושא כמנגדנא וכדאמ' ותו לא קשיא מידי ודכותה בתלמודא. והתנן הזה על טהרו של מזבח שבע פעמים מאי לאו אפלגא דמזבח כדאמרי אינשי טהר טיהרא פרש"י ז"ל דקס"ד דטהרו של מזבח ר"ל בכנגד חצי גבהו מבחוץ מלשון נהרים שהוא חצי היום וכיון שנותן שבע הזאות במקום זה לא סגיא שלא יהו מקצתם למטה ומקצתם למעלה. והקשה ריב"א ז"ל דמאי קושיא דהא ודאי כיון דכונתו לתתם כולם בכנגד חציו אע"פ שמקצת' מתפשטי למעלה ומקצתם למטה וכולם סמוכות זו לזו לא חשיב הא מקצתם למעלה ומקצתם למטה. לכך פי' ז"ל דהכי פריך דהא מלבד הזאות הללו היה מזה למעלה בקרנות כדכתיב וכפר אהרן על קרנותיו אחת בשנה וכדתנינן לקמן וכיון דכן כי הדר מדי למטה כנגד חצי גבהו הוה ליה מקצת דמים למעלה ומקצת דמים למטה ופרקינן דכולהו למעלה ומאי טהרו של מזבח אמצע גגו של מזבח וקרי ליה טהרו מפני שהיה לו לסלק משם כל עפר הקטורת והגחלים שנשארו שם שיהא המקום צח ונקי להזות עליו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |