ריטב"א/חולין/קלג/א
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רשב"א מאירי ריטב"א מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א חי' אגדות מהרש"א חתם סופר רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אי בטויא ליה מידב דייב ואי לקדרה אי מחתך ומלח וכו' פי' משום חוטין ששלחי שצריכין חתיכה ומליחה וש"מ דלצלי אפי' מליחה לא בעי וכדמפרש לעיל מיהו צריך הדחה משום דם הנסרך ומתייבש על פניו.
אנוסי ליה עידניה פי' שהיה טרוד בתלמודא בעת שקבע לתורתו שהיה קובע עתים לתורה. כדאמרינן בפסחים שלא ליפתח בעידניה. ועתו של ר"י היה קבוע בשעת נשיאות כפים ומהאי טעמא נמי לא הוי מצי מחזיק נפשיה בכהן לקרוא בתורה ראשון. ויש שפי' שהיה חולי מעים ולא היה יכול לעמוד בעצמו כדי קריאת ג' פסוקים.
אמר רב יוסף האי כהנא דאיכא צורבא מדרבנן בשבבותיה ודחיקא ליה שעתא ליזכי מתנתא להאי צורבא מדרבנן פי' כשאין הכהן צריך להם שהוא עשיר ואע"ג דלא אתי לידי במכרי כהונה דחשבינן כמאן דזכה ביה ומצי לזכויינהו לאחרינא. אמר רבא לשמעיה זכי לו מתנתא פי' דההוא שמעי' כהן הוי והוי מכירו של רבא דיהיב ליה מתנתא דידיה כל שעתא ואמרינן דכי אמר רב כהנא היינו בכהן דעלמא דמזכי' מדעתיה ושמעי' בעל כורחיה זכי ליה וכי דאמרי' נמי בצורבא מדרבנן היינו דלא אפשר ליה אבל אפשר ליה בלאו הכי לא.
תרגמא אדא בר חנן קמיה דרב פפא באותן הנמכרים בתוך הבית פי' בכור ומעשר דהתם תנן חוץ מן הבכור ומעשר שהנאתן לבעלים שאין דמיהן קודש לפיכך לא התירו בו בשביל הנאתו לזלזל בהם למוכרם בשוק כדרך חולין אלא בתוך הבית ואע"פ שמפסיד בדבר שאין קופצים שם לוקחין וכיון דכן מוכח מילתא אבל פסולי המוקדשין דמיהם הקדש אי לא שרית ליה למוכרן בשוק וכדרך חולין אית ליה פסידא דמזלזל בפדיונו בתחלה ויש להקדש הפסד בדבר.
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |