ריטב"א/ברכות/לא/א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אמרו ליה אנן מה נימר בתרך. פי' מה נענה אחריך לזה השיר. הי תורה והי מצות דבטלו מינן, כלומר האנחו על התורה ועל המצות שבטלין כשנמות [ויש ספרים דגרסי] דמגנו עלן מן המיתה:
אסור לאדם שימלא שחוק פיו בעה"ז. אין הטעם שאסור משום אבילות החורבן אלא משום שלא יתגבר יצרו עליו מתוך השחוק אבל לימות המשיח דליכא יצר הרע ליכא למיחש.
רבא אמר כדרב הושעיא דאמר מערים אדם על תבואתו ומכניסה במוץ שלה כדי שתהא בהמתו אוכלת ופטורה מן המעשר. פירוש מן התורה כל תבואה קודם שהוקבעה למעשר מותרת באכילת קבע אף לאדם וכש"כ לבהמה, אבל רבנן אסרו אכילת קבע לאדם ושרו ליה אכילת עראי ולבהמה אפילו קבע דכל אכילת בהמה חשיב עראי אבל משהוקבעה התבואה למעשר נאסרה לכל אדם מן התורה כשאר איסורין עד שיעשר ואיזהו קביעותה למעשר גמר מלאכתה ואיזהו גמר מלאכתה מירוח. פי' מרוח הוא שלאחר שנתקנה התבואה עושה אותה כמין כרי ומחליק פניה ברחת וזהו גמר מלאכתה שקובעתה למעשר, ואם נקה אותה ולא עשה בה מירוח זה שאמרנו יהיה קביעתה למעשר בראיית פני הבית ודוקא היכי דאידגן דכתיב ראשית דגנך, אבל אם הכניסו לבית קודם שיהי' דגן כלומר דלאחר שדש אותו הכניסו בבית במוץ פי' בתבן מעורב בתוכו לא חשיבא ראיית פני הבית במוץ ראיה. מיהו אם עשה לה מירוח אחר שהיא בבית חייבת דמירוח קובע בכל מקום אבל אם נקה אותה בפנים ולא עשה בה מירוח אלא שהניחה במערה בלא מירוח הרי נפטרה התבואה ושוב אי אפשר לה לבוא לכלל חיוב לעולם ואפילו מוציאה מן הבית וחזר והכניסה לבית שעכשו רואה פני הבית בלא מוץ שלה אין בכך כלום לחייבה כיון שכבר היא בבית כשנתנקה והיינו הערמה דר' הושעיא ואפילו לאדם מותרת לאכיל' קבע והאי דקאמר לבהמה דמשמע דלאדם אסורה לאו דוקא אלא משום דאסור להערים למאכל אדם אמר הכי:
שסיימו דבריהם בדברי שבח ותנחומין. ואפילו סיומין של י"ת"ק"ק סימן שבח ונחמה הן לישראל, היאך, ישעיה סיים במפלתן של רשעים ותנחומי צדיקים שיבואו צדיקים להשתחוות לפני ה' ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים, תרי עשר נמי שסיים פן אבא והכיתי את הארץ חרם אדלעיל קאי דכתיב הנה אנכי שולח לכם את אליה והשיב לב אבות על בנים כדי שלא אבא להכות את הארץ חרם ותנחומין הן. קהלת שסיים אם טוב ואם רע קאי אאת אלהים ירא ואת מצותיו שמור כי כל מה שעושה האדם גלוי לפניו ושבח הוא. קינות שסיימו כי אם מאוס מאסתנו אהשיבנו קאי כלומר השיבנו אליך כי רב קצפת עלינו ונחמה הוא:
כל ארץ שגזר אדם הראשון עליה לישוב נתישבה. שהרבה שנים חיה בכדי שהלך מסוף העולם ועד סופו וכש"כ לפי המדרש שאומר דמתחלה קודם שחטא היה מלא כל העולם דכתיב אחור וקדם צרתני:
וסימן לדבר תכין לבם תקשיב אזניך. ולא אמר ראיה לדבר שהפסוק אינו מצוה לו שיכוין אלא שאם מכוין בתפלתו שתהא מקובלת יותר מכשאינו מכוין:
יכול יתפלל אדם כל היום כולו. פי' דרך חובה אבל תפלת נדבה הרשות בידו כדלעיל ובמחדש בה דבר: כבר פירש דניאל. החובה וכו':
אין אומרים דבר אחר אמת ויציב. פי' בין אמת ויציב לתפלה כדי שיסמוך גאולה לתפלה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |