רידב"ז/שבת/ב/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז
גליוני הש"ס




רידב"ז TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אמר ר"ח זאת אומרת שאסור להצית את האש במדורת קדשים פי' מדאסר ש"ש להדליק בערב שבת שתהא דולקת בשבת ש"מ שאין שורפין קדשים בשבת אפילו שהיא דולקת מע"ש:

ר"א בשם רב חסדא זאת אומרת שמותר להצית את האור במדורת קדשים כו' והא תנינן בניחותא אין מדליקין בשמן שריפה ביום טוב מפני יום טוב שחל להיות בערב שבת פי' דר"ח מפרש למתניתין כמו דמפרש בבבלי דמתניתין מיירי ביום טוב שחל להיות ערב שבת ומה טעמא קאמר והמתניתין אחריתי. דאין מדליקין בשמן שריפה ביו"ט הוא טעמא דרישא וה"נ קאמר הכא. דע"כ משנה יתירה היא מתניתן אחריתי דא"מ בש"ש ביום טוב דאי ס"ד דטעמא דמתניתין הוא משים שאין שורפין קדשים בשבת ואסור אפילו ממילא כשמדליק מערב שבת והוא משום דאסור לשרוף קדשים בשבת אפילו ממילא א"כ משנה אחריתי משנה יתירה היא דמה לך יו"ט או שבת ולמה צריך הטעם מפני יום טוב שחל בערב שבת אלא ע"כ דמתניתין השני' היא טעמא דרישא מפני יו"ט שחל להיות בע"ש אבל להצית מערב שבת והיא דולקת בשבת מותר [ולכאורה שיטת הירושלמי הוא משום גזירה דגזרינן בערב שבת דעלמא מפני יום טוב שחל להיות בערב שבת. ובבבלי מוקמינן דמיירי מתניתין ביום טוב שחל להיות ערב שבת ממש] ופריך מעתה אין מדליקין בשמן שריפה בלילה פי' מעתה פריך על הנך ב' לישנא דר"ח כיון דעל כל פנים טעמא דמתניתין דש"ש דמי לשריפת קדשים א"כ לא ידליקו בלילה. ודו"ק:

וכן חמיין רבנן מקדמין לעיבורה. ר"נ בשם ר' מנא מצוה להקדים כדי לזרז במצות ע"כ לכאורה מאי שייך הכא וגי' הק"ע ז"ל דמצוה להקדים להדלקת נרות בשבת ובמס' מגילה פ"ב נשתרבב מהך דהכא כדרך הירושלמי אבל אינו מובן לי וכי עד כאן לא שמענו דזריזים מקדימים למצות דצריך למביא ראי' דרבנן מקדמינן לעיבורה וכי לעיבורה בלבד הקדימו בתמי'. וע"כ לבי אומר לי שאין כאן גי' אחרת והדברים כמו שהן. אך נדפסו הדברים הללו שלא במקומן ששייך לסוף הלכה שאחר זה. והעמיד המדפיס בסוף הלכה זו. וטעות כזה מצוי כמה פעמים לאין מספר [ולדוגמא אציג לפניך אחת במס' פיאה פ"ז למי היא משלם] ולבתר הלכה שאחר זה הדברים הללו מובנים היטב. וכמו דגרסינן במס' מגילה ואנן חמיין רבנן מקדמין לעיבורה ותיבת אנן הוא בדרך קושיא כמובן ויתבאר זאת עפ"מ דגרסינן במס' ר"ה בירושלמי פ"ב ר' יעקב בר' אחא ר' יוסי בשם ר' יוחנן לעיבור הולכין אחר המינוי פי' מי שנתמנה תחלה הוא קודם ליכנס לעיבור לועד הולכין אחר הרגיל כו' כהנא איתמנע קדמיי מן ר' יעקב בר' אחא אעל ר' יעקב בר אחא קדמיי מיני' לעיבורא אמר הכון מרא דשמועתי' לא מקיים לה כו' כו' רשב"ל אקדמיך ליה חד סב לעיבורה כו' כו' עיי"ש ולכאורה קשה באמת על ר' יעקב בר אחא האיך לא אקדים כהנא בתחילה. אך באמת אין זה קושיא וסוגיא דידן מתרץ קושיא זאת. דבאמת מצוה על כל אחד להקדים כמה שיכול מפני שזריזין מקדימין למצות וכדאמר ר"נ בשם ר"מ בסוגין מצוה להקדים מפני שזריזין מקדימין למצות אך אעפ"כ הרשות בידו להקדים למי שנתמנה תחלה ואינו עובר על זריזין מקדימין למצות. ואם הקדים לפניו למי שלא נתמנה תחלה. עיבר על זריזין מקדימין אבל כשיש מי שיתמנה תחלה שקולין הן רשות בידו להקדים בעצמו שזריזין מקדימין למצות ורשות בידו להקדים למי שמתמנה תחלה ואינו עובר על זריזין מקדימין למצות [וכההיא דאמרינן בעלמא האי עשה והאי עשה עשה דכבוד תורה עדיף עי' במס' כתובות דף ק"ח ובמס' שבועות דף ל' גבי מצוה להקדים ת"ח בדין ומצוה להקדים למי שבא ראשון לדין האי עשה והאי עשה מכריעין דעשה דכבוד תורה עדיף אבל אי לא בעשה דעדיף שני הן שקילין ואיזה שירצה יקדים ואינו עובר על עשה דהקדמת חבירו. והכא לא שייך עשה דכבוד תורה עדיף דז"א דזה לא שייך רק גבי ת"ח וע"ה אבל לא בשניהן ת"ח אך אחד נתמנה תחלה] ועי"ז יתבאר היטב הסוגיא דידן דמסקינן בסוף הלכה שאחר זה. א"ל ר"ז ומה טובי' א"ל אדם גדול היה ובקי במשנתינו היה ופירשה ר"ח דכפר תחמין קומי רבי ומיניתי' חכים ע"ז פריך כיון שנתמנה חכם א"כ לעיבור הולכין אחר המינוי וצריך להקדימו לעיבור א"כ קשה למה אנן חמיין רבנן מקדימין לעיבורה ומדוע רבנן מקדימין ליה כמה פעמיים לעיבור היל"ל לרבנן דנתמנו אחריו להניח לו להקדים כדין. וע"ז משני ר"נ בשם ר"מ מצוה להקדים מפני שזריזין מקדימין במצות דיש מצוה גם לכל אחד להקדים מפני שזריזים מקדימין למצות אך אם הקדים למי שנתמנה תחלה אינו עובר על זריזין מקדימין למצות וע"כ ניחא הא דר' יעקב ב"א שהקדים עצמו לפני כהנא ועי"ז יתורץ שפיר כן נראה לפענ"ד פירש הסוגיא דהכא ודר"ה הנ"ל. ודוק:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף