רידב"ז/שביעית/ו/א

רידב"ז שביעית ו א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יכול אפי' מצות שאינן תלוין בארץ לא יהו נוהגין אלא בארץ ת"ל השמרו לכם וגו' ושמתם את וגו' פי' דהא האי קרא דושמתם את וגו' מיירי לאחר שאבדתם מן הארץ הטובה מ"מ ושמתם את דברי אלה הרי תפילין ות"ת ואנו לומדין כל המצות שאין תלוין בארץ מתפילין ות"ת ומכאן קשה לי על הא דכתב רש"י ז"ל במסכת קידושין (דף ל"ז ע"א) גבי הא דפריך והרי תפילין ופטר חמור פרש"י ז"ל דידעינן מכמה תנאים שהניחו תפילין והתוס' ז"ל כתבו לה"ק דילמא מדרבנן היו מניחין ובאמת מכאן מוכח דמה"ת הוא תפילין בחו"ל מהאי קרא גופי' דבתפילין ושמתם את וגו' דמיירי בפירוש בחו"ל ג"כ וכן פטר חמור ממילא ג"כ בכלל זה כיון דחיובא דתפילין פשיטא דהוא גם בחו"ל ממילא פטר חמור דהוא מפרשה שבתפילין הוי האזהרה על חו"ל ג"כ:

מעתה משגלו יהא פטורין הגר"א ז"ל בשנו"א ז"ל גריס יהא חייבים ומפרש כמו במצות שאינן תלוין בארץ נוהגין ואף משגלו כמו כן המצות התלויות בארץ יהא נוהגין בארץ אף בזמן גלות ולמה אמרינן דקדושה ראשונה קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבוא ומשני ויעשו כל הקהל וגו' הקיש ביאתן בימי עזרא לביאתן בימי יהושע מה ביאתן בימי יהושע פטורין היו ונתחייבו אף ביאתן בימי עזרא פטורין היו ונתחייבו הרי דפטורין היו מטעם דקדושה ראשונה לא קדשה לעתיד לבא:

ר' יוסי ב"ח אמר מדבר תורה נתחייבו אמר ר"א מאליהן קבלו עליהן את המעשרות פי' הגר"א ז"ל בשנו"א וז"ל דר"א ס"ל דיהושע נצטוה לקדש כל מה שבתחומין ועזרא לא נצטוה אלא קידש כמה שרצה וכדאמרינן הרבה כרכים קדשו עילי מצרים ולא קדשו עולי בבל ולהכי קרי ליה מאיליהן אבל מה שרצה לקדש וקידש הוי מדאורייתא ואבל לריב"ח נצטוה עזרא לקדש כמו יהושע ונפ"מ דלר"י בר"ת דנתקדש ע"פ ציווי קדשה לעולם ועד קיימת הקדושה אפילו בזה"ז ולר"א לא נתקדש על זה"ז דמסתמא לא הי' בלבם לקדש אלא בזמן שבהמ"ק קיים הואיל והדבר תלוי בהם והא דמשמע בכמה מקומות דקידשה לע"ל היינו לענין קדושת הר הבית והמקדש אבל לא לענין קדושת הארץ ע"כ דברי הגר"א ז"ל בשנו"א ולשיטתי' ז"ל בזמן הבית שני הוי מדאורייתא לכו"ע במקום שקידשו עולה גולה וכיבשום אבל דעת כמה מרבוותא ז"ל דאפילו בזמן הבית שני הוי מדרבנן עיין בהר"ש ז"ל:

נמנו על אויר אשקלון וטיהרוהו מפי ר' פנחס בן יאיר דאמר יורדין היינו לסירקיא של אשקלון כו' פי' אלמא דכהן מותר לילך שם דתלינן שהיא מארץ ישראל למחר נמנו עלי' לפוטרה מן המעשרות דתלינן דהיא מחו"ל משך ר"י בר"י את ידיו כו' ומסיק טעמא מאי דאזל לקולא לענין טהרה ולא חיישינן שמא אשקלון כחוץ וטמאה ואזלינן לקולא ה"נ ניזול לקולא לענין מעשרות דיהא לקולא דתלינן שהיא מחוץ ע"ז מבאר טעמו מפני מה הסכים לקולא לענין טהרות אתמול הוא משום דטהרות מדרבנן דרבנן הוא שגזרו טומאה על ארץ העמים וע"כ תלינן לקולא דכחוץ הוא והיינו דקאמר אתמול אני הוא שטמאתי אני הוא שטהרתי כלומר דהוי מדרבנן כל עיקר הטומאה דאני הוא שטמאתי ר"ל מדרבנן ולשון זה מצוי בירושלמי כו"כ פעמים במקום דבעי למימר דהוא מדרבנן לפיכך אני הוא שטהרתי אבל לענין מעשרות דהוי ספק תורה דעכשיו ר"ל דהיום דעסוקין לענין מעשרות אני אומר שמא נתכבשה מד"ת והאיך אני פוטרה מד"ת בתמי' ע"כ אזלינן לענין מעשרות לחומרא ולענין טומאה לקולא והם שנמנו לפוטרו ממעשרות משום דס"ל דהוי ודאי חו"ל ומ"מ טהור מארץ העמים משום דמובלע בתחום כדכ' הרמב"ם ז"ל:

אימתי היא טמאה משום ארץ העמים פי' דאיתא בתוספתא דאהלו' (פי"ח) דהא דקאמר ר"פ ב"י יורדים היינו לסירקי של אשקלון וכו' א"ל מהו שינהגו בה כארץ העמים א"ל כשישהא מ' יום פי' משום מדור העכו"ם דקי"ל כמה ישהא במדור ארבעים יום בזה הוי המנהג בטומאה כמו בארץ העמים. ובזה נחלקו ר' סימן ור' ירמיה דר' סימן ס"ל דלמחר שנמנו לפוטרו מן המעשרות לאו דבהמנין הזה נתחרטו על המנין דאתמול דנמנו לטהרו ז"א אלא דתרווייהו איתניהו דס"ל כר"פ ב"י דטהור משום ארץ העמים וס"ל כר"פ ב"י דפטור ממעשרות דהגם דהוי נמנו וגמרו דהוא חו"ל מ"מ כיון שמובלע בתחו' א"י הוי טהור משום ארץ העממים כמו שכ' הרמב"ם ז"ל בפי"א מהט"מ הי"ב וע"כ ס"ל כר"פ ב"י על שאלתם מהו שינהגו בה כארץ העממים לטומאה והשיב להם כשישהא במדור ארבעים יום ור' ירמיה ס"ל דלמחר שנמנו לפוטרו מן המעשרות והסכימו דהוא חו"ל נעקר המנין דאתמול שנמנו לטהרו מארץ העממים כא"י ועי"ז מובן סוגית הגמ' דשאל מאחר שנמנו למחר לפוטרו מן המעשרות אם נתבטל המנין דאתמול לענין טהרות מארץ העמים או לא וס"ל כר"פ ב"י בזה שהשיב להם כשישהא במדור ארבעים יום ושאל מאימתי מטמא משום ארץ העמים כההיא ששאלו לר"פ ב"י מהו שינהגו בה כארץ העממים ע"ז א"ר סימן משישתהא ארבעים יום [כן גרס הק"ע ז"ל בפ"ו במס' יבמות] כלומר דאף ע"פ שנמנו למחר לפוטרו ממעשרות והסכימו דהוא כחו"ל מ"מ לענין טומאת ארץ העממים אינו מטמא אלא כשישתהא ארבעים יום וס"ל כר"פ ב"י בזה ולא נתחרטו על המנין דאתמול וע"ז פליג ר' ירמיה וא"ל ולא בטעות אנו מחזיקין ר"ל דלמחר שנמנו שהוא כחו"ל ולא בטעות אנו מחזיקין בתמי' דע"כ דס"ל דבטעות נמנו אותו אתמול לארץ ישראל אלא מיד הוא טמא משום ארץ העממים דהא דטיהרוהו אתמול הוא משום דהתזיקו אותו כא"י וע"כ עכשיו שנמנו דהוא חוץ לארץ ע"כ טמא משום ארץ העממים והרמב"ם ז"ל פסק כר' סימן:

אר"מ לא כן כו' פי' דר"מ מקשה כל עיקר על הברייתא דמנו לפוטרו ממעשרות למה להם למנות ע"ז הא לא כן אמר ריב"א בשם ר"ז מן מה דתגי גנייא דאשקלון הדא אמרה אשקלון כחוץ א"כ מוכח בפירוש דהוי אשקלון כחוץ ופטור ממעשרות ולמה להם למנות ע"ז כיון דכבר מוחזק בידינו גיניא דאשקלון הא אשקלון כלחוץ ועל מה הוא כלחוץ ע"ז משני הגמ' וכי צור אינו אסור לילך לשם והקונה שם אינו מתחייב בתמי' פי' דתיבת וכי צור תיבת וכי קאי אתרווייהו ר"ל וכי צור אינו אסור לילך שם וכי הקונה שם אינו מתחייב בתמי' הלא אסור לילך וביקונה מתחייב ולפ"ז דלא תסבור מימר אוף הכא כן דאע"פ דאשקלון כלחוץ הוא רק לענין דאסור לילך והוא כחו"ל מ"מ חייב במעשרות לפיכך נמנו עליה לפוטרה מן המעשרות:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף